החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 3621/14 מוניק עופר נ. נציבות תלונות הציבור על השופטים

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בבג"ץערעור על החלטת הרשמת בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה על החלטת הרשמת שלא להאריך מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. בית המשפט קבע כי היעדר התנגדות המשיבה אינו טעם מיוחד, וכי הליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים וסיכויו נמוכים. כמו כן נקבעה מגבלת החוק על בקשות סעד נגד החלטות נציב תלונות הציבור.

העובדות

המערערת הגישה עתירה נגד החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים, שנדחתה על הסף. לאחר מכן לא הגישה עתירה לדיון נוסף בתוך 15 הימים הקבועים בתקנות, והגישה בקשה להארכת מועד שנדחתה על ידי הרשמת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לאחר שחלף המועד הקבוע בתקנות?
  2. 2.האם היעדר התנגדות המשיבה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד בעתירה לדיון נוסף?
  3. 3.האם מוגבל בית המשפט בדיון בבקשת סעד נגד החלטות נציב תלונות הציבור על שופטים?

הלכות

  1. 1

    היעדר התנגדות בעל הדין שכנגד למתן הארכה אינו מהווה טעם מיוחד כשלעצמו, בפרט בעתירה לדיון נוסף בעניין עקרוני.

    ״בית משפט זה עמד על כך שהיעדר התנגדותו של בעל הדין שכנגד למתן הארכה אינה מהווה טעם מיוחד כשלעצמה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים ויוצאי דופן ולכן יש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בהארכת מועדים.

    ״ענייננו בהליך השמור למקרים נדירים ויוצאי דופן בכלל, ופסק הדין מושא העתירה נדחה מחמת היעדר עילה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • עתירה לדיון נוסף
  • נציב תלונות הציבור על שופטים
  • היעדר עילה
  • גישה קפדנית ומצמצת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשג"ץ

3621/14

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המערערת:

מוניק עופר

נ ג ד

המשיבה:

נציבות תלונות הציבור על השופטים

ערעור על החלטת רשמת מיום 4.5.2014

בשם המערערת:

עו"ד אשר אשור

החלטה

מונח לפניי ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך (בשג"ץ 2730/14 – א'), בגדרה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

1.

המערערת הגישה עתירה כנגד החלטת המשיבה בתלונה שהגישה לה (בג"ץ 877/14, השופטים ס' ג'ובראן , י' עמית ו ע' פוגלמן ). העתירה נדחתה על הסף. בית המשפט קבע שאין עילה להתערבות בהחלטת המשיבה, שכן סעיף 24(ג) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, מורה ש"לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה", ואילו העתירה כוונה כנגד החלטת המשיבה והממצאים שנקבעו בה. בהמשך לכך הגישה המערערת עתירה לדיון נוסף, אלא שלא עשתה כן בתוך הזמן הקבוע על-פי דין, ולכן הגישה בקשה להארכת מועד. בקשה זו נדחתה בהחלטה מושא הערעור, מפני שלא ניתן שום טעם לאיחור בהגשת הבקשה ולנוכח הסיכויים הנמוכים של ההליך. מכאן הערעור שלפניי.

2.

לטענת המערערת, הרשמת לא התחשבה במצבה הרפואי, שמקשה עליה להגיע למשרדו של בא כוחה. עוד טוענת המערערת כי המשיבה לא הגיבה לבקשה להארכת מועד, דבר המחייב את קבלת הבקשה. המערערת מוסיפה שדחיית הערעור הנוכחי תוביל לכך שדרכה לבית המשפט תחסם. עוד מוסיפה המערערת נימוקים לסיכוייו הגבוהים של ההליך, שמטרתו לאפשר ביקורת מורחבת על עבודתה של המשיבה.

3.

דין הערעור להידחות. תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 מחייבות הגשת עתירה לדיון נוסף בתוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין. המערערת לא עמדה במועד זה. בבקשתה ובערעורה לא הציגה "טעם מיוחד" שמצדיק מתן ארכה. בית משפט זה עמד על כך שהיעדר התנגדותו של בעל הדין שכנגד למתן הארכה אינה מהווה "טעם מיוחד" כשלעצמה. הדברים נכונים במיוחד בעתירה לדיון נוסף שעניינה הוא עקרוני, ולא עניינם הפרטני של הצדדים. אחד השיקולים הנוספים שיש לשקול בבחינת "טעם מיוחד" הוא סוג ההליך באופן כללי וסיכוייו באופן פרטני, ובנוגע לכך עמדה הרשמת על הדברים במדויק. ענייננו בהליך השמור למקרים נדירים ויוצאי דופן בכלל, ופסק הדין מושא העתירה נדחה מחמת היעדר עילה. כפי שנקבע בעבר, אופיו המיוחד של ההליך הנוכחי מחייב נקיטת "גישה קפדנית ומצמצת" (ראו: בש"א 5431/13 רונית דגלי אומות בע"מ נ' רוני שטן (20.01.2014); ( בשג"צ 4623/00

חדד ניסים נ' היועצת המשפטית הראשית במשרד הבריאות (03.10.00) ; בשג"צ 9099/01 סעיד אבו הרביד נ'

בית הדין הארצי לעבודה (26.12.01); בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)) . משכך, אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת. שני נימוקים חוברים אפוא ומקימים משוכה גבוהה שאותה לא עלה ביד המערערת לעבור: האחד, ההקפדה על המועדים בהליך מעין זה אל מול הטעם לאיחורה של המערערת; והשני, המגבלה החוקית בדבר בקשת סעד כנגד החלטותיו של נציב תלונות הציבור על השופטים.

4.

סוף דבר, לצד ההבנה והצער לנוכח מצבה הקשה של המערערת, הערעור נדחה.

ניתנה היום, י"א בחשוון התשע"ה (4.11.2014).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בשג"ץ 3774/18אמיר מנור נ. צה"לפסק-דין
  • בש"א 536/18פלוני נ. פלוניפסק-דין
  • בשג"ץ 3855/14מוניק עופר נ. נציבות תלונות הציבור על השופטיםהחלטה

הלכות

  1. 1היעדר התנגדות בעל הדין שכנגד למתן הארכה אינו מהווה טעם מיוחד כשלעצמו, בפרט בעתירה לדיון נוסף בעניין עקרוני.
  2. 2הליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים ויוצאי דופן ולכן יש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בהארכת מועדים.