פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
3621/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערת:
מוניק עופר
נ ג ד
המשיבה:
נציבות תלונות הציבור על השופטים
ערעור על החלטת רשמת מיום 4.5.2014
בשם המערערת:
עו"ד אשר אשור
החלטה
מונח לפניי ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך (בשג"ץ 2730/14 – א'), בגדרה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
1.
המערערת הגישה עתירה כנגד החלטת המשיבה בתלונה שהגישה לה (בג"ץ 877/14, השופטים ס' ג'ובראן , י' עמית ו ע' פוגלמן ). העתירה נדחתה על הסף. בית המשפט קבע שאין עילה להתערבות בהחלטת המשיבה, שכן סעיף 24(ג) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, מורה ש"לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה", ואילו העתירה כוונה כנגד החלטת המשיבה והממצאים שנקבעו בה. בהמשך לכך הגישה המערערת עתירה לדיון נוסף, אלא שלא עשתה כן בתוך הזמן הקבוע על-פי דין, ולכן הגישה בקשה להארכת מועד. בקשה זו נדחתה בהחלטה מושא הערעור, מפני שלא ניתן שום טעם לאיחור בהגשת הבקשה ולנוכח הסיכויים הנמוכים של ההליך. מכאן הערעור שלפניי.
2.
לטענת המערערת, הרשמת לא התחשבה במצבה הרפואי, שמקשה עליה להגיע למשרדו של בא כוחה. עוד טוענת המערערת כי המשיבה לא הגיבה לבקשה להארכת מועד, דבר המחייב את קבלת הבקשה. המערערת מוסיפה שדחיית הערעור הנוכחי תוביל לכך שדרכה לבית המשפט תחסם. עוד מוסיפה המערערת נימוקים לסיכוייו הגבוהים של ההליך, שמטרתו לאפשר ביקורת מורחבת על עבודתה של המשיבה.
3.
דין הערעור להידחות. תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 מחייבות הגשת עתירה לדיון נוסף בתוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין. המערערת לא עמדה במועד זה. בבקשתה ובערעורה לא הציגה "טעם מיוחד" שמצדיק מתן ארכה. בית משפט זה עמד על כך שהיעדר התנגדותו של בעל הדין שכנגד למתן הארכה אינה מהווה "טעם מיוחד" כשלעצמה. הדברים נכונים במיוחד בעתירה לדיון נוסף שעניינה הוא עקרוני, ולא עניינם הפרטני של הצדדים. אחד השיקולים הנוספים שיש לשקול בבחינת "טעם מיוחד" הוא סוג ההליך באופן כללי וסיכוייו באופן פרטני, ובנוגע לכך עמדה הרשמת על הדברים במדויק. ענייננו בהליך השמור למקרים נדירים ויוצאי דופן בכלל, ופסק הדין מושא העתירה נדחה מחמת היעדר עילה. כפי שנקבע בעבר, אופיו המיוחד של ההליך הנוכחי מחייב נקיטת "גישה קפדנית ומצמצת" (ראו: בש"א 5431/13 רונית דגלי אומות בע"מ נ' רוני שטן (20.01.2014); ( בשג"צ 4623/00
חדד ניסים נ' היועצת המשפטית הראשית במשרד הבריאות (03.10.00) ; בשג"צ 9099/01 סעיד אבו הרביד נ'
בית הדין הארצי לעבודה (26.12.01); בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)) . משכך, אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת. שני נימוקים חוברים אפוא ומקימים משוכה גבוהה שאותה לא עלה ביד המערערת לעבור: האחד, ההקפדה על המועדים בהליך מעין זה אל מול הטעם לאיחורה של המערערת; והשני, המגבלה החוקית בדבר בקשת סעד כנגד החלטותיו של נציב תלונות הציבור על השופטים.
4.
סוף דבר, לצד ההבנה והצער לנוכח מצבה הקשה של המערערת, הערעור נדחה.
ניתנה היום, י"א בחשוון התשע"ה (4.11.2014).
ש ו פ ט