בש"א 536/18 פלוני נ. פלוני

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 26.12.2017 בבש"א 6266/17, במסגרתה נדחתה בקשתו של המערער להאריך את מועד הגשת עתירתו לדיון נוסף על פסק הדין שניתן ביום 19.7.2017 במסגרת בע"ם 1709/15 בבית משפט זה (להלן: פסק הדין ).

1.

בפסק הדין שניתן בהרכב מיוחד של ש בעה שופטים, בית המשפט אימץ את טענות המערער בכל הנוגע לנטל תשלום מזונות ילדים לאחר גיל 6 ועד גיל 15. בקליפת האגוז, נקבע בפסק הדין כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בשים לב לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ולמכלול נסיבות המקרה. כעת המערער עותר לדיון נוסף כדי שייקבע כי אותו הסדר יחול גם לגבי ילדים החל מלידתם ועד לגיל 6.

2.

בהחלטת הרשמת נקבע כי פנייתו הראשונה של המערער לבית המשפט בה ביקש הארכת מועד להגשת העתירה לדיון נוסף הייתה שלושה ימים לאחר חלוף המועד להגשתה, היינו – 15 ימים מיום מתן פסק הדין (לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )). המערער אמנם טוען כי ביום 3.8.2017 – שהיה היום החמישה עשר לאחר מתן פסק הדין – שיגר באמצעות הפקסימיליה, בקשה להארכת המועד להגשת העתירה, אך אין מחלוקת כי הבקשה נקלטה במזכירות בית המשפט רק ביום 6.8.2017, היינו שלושה ימים לאחר חלוף המועד להגשת העתירה, כפי שאכן נקבע על ידי הרשמת.

3.

בבקשת המערער הוא טען כי נודע לו על פסק הדין רק מספר ימים לאחר שניתן וזאת רק מפרסומים באתרי האינטרנט ולא ממזכירות בית המשפט. כן טען כי הסיבה שלא הוגשה העתירה במועד הייתה היעדרותו של בא-כוחו מישראל בעיצומה של פגרת בתי המשפט ובכך שהכנת עתירה מעין זו דורשת זמן ניכר בשל היקפו של פסק הדין המונה למעלה מ-120 עמודים. לטענתו, יש להעניק לו את הארכת המועד המבוקשת, שאם לא כן, תחסם דרכו להשיג על פסק הדין ולהביא לכך שההלכה שנקבעה בו תחול כאמור גם על ילדים עד לגיל 6.

4.

הרשמת לא השתכנעה מטיעוני המערער וקבעה, בשים לב להלכה שהארכות מועד בהגשת עתירה לקיום דיון נוסף ניתנות במשורה מדודה ובשים לב לסיכויים הקלושים מאוד שהעתירה תתקבל, כי לא קיים טעם מיוחד בהארכת המועד המבוקשת על ידי המערער. זאת בין היתר בשל כך שפסק הדין ניתן כאמור בהרכב מורחב של שבעה שופטים ושבית המשפט לא דן במזונות ילדים עד גיל 6 בכוונת מכוון ולא מפאת השמטה מקרית. מכאן הערעור שלפנַי בו חוזר המערער על הטענות שהעלה לפני הרשמת והוסיף עליהן כהנה וכהנה בדבר צדקת עמדתו לגופו של עניין.

דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לעמדת הצד שכנגד.

5.

מתן הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על ידי רשם בית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות, מותנה בקיומו של טעם מיוחד לכך. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי "טעם מיוחד" משמעותו " קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ" (רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (28.4.2008); ראו גם: רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 8 (12.9.2017); רע"א 3776/16 גנים נ' דרור , פסקה י (15.8.2016)). במקרה זה, על פניו, המערער אינו עומד במבחן ה"טעם המיוחד" ולוּ בשל כך, דין בקשתו וממילא דין ערעורו להידחות.

6.

המערער הסביר כאמור כי הספיק לשגר באמצעות הפקסימיליה את בקשתו להארכת המועד עוד טרם חלפו 15 ימים ממועד מתן פסק הדין. ברם, עובדה היא כי הבקשה לא נקלטה במזכירות אלא שלושה ימים לאחר מכן. אך אפילו אם אניח כי פני הדברים היו כפי שהמערער מתאר אותם, הרי שגם אז על המערער לשכנע כי היה קיים טעם מיוחד לקבלת בקשתו, שעה שאין מחלוקת שגם ביום 6.8.2017 לא הגיש את העתירה מהטעם שעורך דינו שהה באותה עת בחו"ל וכי נדרש זמן ניכר להכין את העתירה. ברם, נסיבות אלו, כולן היו בשליטת המערער ונעוצות כולן בו ובבא-כוחו. אין צריך לומר כי אין ממש בטענה כי הכנת העתירה דרשה לימוד מעמיק הואיל ופסק הדין החזיק עמודים רבים, שאם לא כן, טעם מעין זה יתקבל כדבר שבשגרה. הדעת נותנת שלא פעם הלכה שעומדת לבחינה בעתירה לדיון נוסף היא הלכה שכלולה בה "חידוש" לפי לשון תקנה 5 לתקנות, מה שגורר לעתים קרובות דיון לא קצר, מנומק ומפורט והמחזיק דפים לא מעטים.

7.

מעבר לכך, הלכה היא לפנינו כי לא זו בלבד שעל העותר לעמוד ברף של "טעם מיוחד" אלא אופיו המיוחד של ההליך הנוכחי מחייב נקיטת "גישה קפדנית ומצמצמת" (ראו: בשג"ץ 3621/14 עופר נ' נציבות תלונות הציבור על השופטים (4.11.2014); בש"א 5431/13 רונית דגלי אומות בע"מ נ' שטן (20.01.2014); בשג"ץ 9099/01 אבו הרביד נ'

בית הדין הארצי לעבודה (26.12.2001)).

בנוסף צדקה הרשמת כאשר קבעה כי שעה שניתן פסק הדין מלכתחילה בהרכב מורחב של שבעה שופטים, דיון נוסף על פסק הדין הוא הליך חריג שבחריגים (דנ"א 217/17 פלונית נ' פלונית

(2.4.2017); דנ"א 2382/17 פלוני נ' פלוני (3.4.2017.)). אף קיימת פסיקה על פיה לא ניתן להגיש עתירה לדיון נוסף על פסק דין שניתן בהרכב העולה על שלושה שופטים (בש"א 834/14 פלונית נ' פלוני

(22.4.2014) ).

בשים לב לכל האמור, דין הבקשה להידחות, אך מפני שלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.