החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5887-22 בש"א 5887-22

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין בערעור אזרחי

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף שהוגשה כחודש לאחר מתן פסק הדין בערעור שנדחה לבקשת המבקש עצמו. נקבע כי הטענה שנמסר למבקש טלפונית להגיע למזכירות רק לאחר הפגרה אינה מהווה טעם מיוחד, שכן לא נבדק אופן הגשת הליכים דחופים בפגרה. בנוסף, סיכויי הבקשה נמוכים, ולא נקבעה הלכה חדשה. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש הגיש ערעור, והודיע לאחר שמיעת הערות בית המשפט כי אינו עומד עוד עליו, ולפיכך נדחה הערעור. כחודש לאחר מכן הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. המבקש טען כי מרכז המידע הנחה אותו להגיע למזכירות רק מיום 6.9.2022 בשל הפגרה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לדיון נוסף כאשר האיחור נובע מטעות בתיאום מועד הגעה למזכירות בשל הפגרה?
  2. 2.האם סיכויי הבקשה לדיון נוסף מצדיקים הארכת מועד כאשר פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש חזר בו מהערעור?

הלכות

  1. 1

    על מגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף להוכיח קיומו של טעם מיוחד לאיחור, והגישה לבקשות כאלה קפדנית ומצמצמת.

    ״על מגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף להוכיח התקיימותו של״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מבקש שלא פירט אם ניסה לברר את אופן הגשת הליכים דחופים במהלך הפגרה אינו מציג טעם מיוחד המצדיק את האיחור.

    ״המבקש לא פירט בבקשתו אם ניסה לברר מהו אופן ההגשה של הליכים דחופים או הליכים שיש להגישם במהלך ימי הפגרה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • פגרה
  • סיכויי ההליך
  • פסק דין
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"א 5887/22

בבית המשפט העליון

בש"א 5887/22

לפני:

כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי

המבקש:

ישראל ארי-אל

נ ג ד

המשיבים:

1. כונס הנכסים הרשמי

2. רואי נגריס

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך

החלטה

ביום 1.8.2022 ניתן פסק דין בערעור שהגיש המבקש (ע"א 1077/21), ובו צוין כי לאחר שהמבקש שמע את הערות בית המשפט ולאחר שהשמיע את טענותיו הוא הודיע כי אינו עומד עוד על הערעור, ומשכך ערעורו נדחה. חרף האמור, בחלוף למעלה מחודש, ביום 6.9.2022, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק הדין בעניינו.

לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, על מגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף להוכיח התקיימותו של "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הבקשה, כאשר הגישה הננקטת ביחס לבקשות הארכה האמורות היא קפדנית ומצמצמת, לנוכח מאפייניו של הליך הדיון הנוסף ומטרותיו (ראו למשל: בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני, פיסקה 7 (13.9.2009); בש"א 536/18 פלוני נ' פלונית, פיסקה 7 (31.1.2018); בש"מ 7312/19 זכרון זאב צבי נ' מועצת עיריית ירושלים, פיסקה 4 (13.11.2019)).

בענייננו, המבקש טוען כי פנה טלפונית למרכז המידע על-מנת לתאם מועד הגעה לצורך הגשת הבקשה לקיום דיון נוסף, אך נמסר לו כי בשל הפגרה, עליו להגיע למזכירות בית המשפט רק החל מיום 6.9.2022. ואולם, המבקש לא פירט בבקשתו אם ניסה לברר מהו אופן ההגשה של הליכים דחופים או הליכים שיש להגישם במהלך ימי הפגרה (כמו ההליך הנדון) לבית משפט זה. במצב דברים זה, אין לראות בטענת המבקש "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת ההליך.

בנוסף לכך, אף סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים, וזאת לנוכח אמות המידה המצומצמות לקיום דיון נוסף, ובשים לב לכך שפסק הדין בעניינו של המבקש ניתן לאחר שחזר בו מערעורו ומבלי שנקבעה כל הלכה חדשה בגדרו.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"ו באלול התשפ"ב (22.9.2022).

ליאור משאלי שלומאי

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1על מגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף להוכיח קיומו של טעם מיוחד לאיחור, והגישה לבקשות כאלה קפדנית ומצמצמת.
  2. 2מבקש שלא פירט אם ניסה לברר את אופן הגשת הליכים דחופים במהלך הפגרה אינו מציג טעם מיוחד המצדיק את האיחור.