פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 7312/19זאב צבי זכרון נ. מועצת עיריית ירושלים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת הרשמת שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. נקבע כי הכלל בדבר אי-ספירת ימי הפגרה במניין המועדים ידוע ומושרש, וכי על בעל דין מוטלת החובה לברר את הכללים החלים על המועדים. טעות בבירור זה אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד.

העובדות

המערערת הגישה בקשה לדיון נוסף באיחור, מתוך טעות לפיה ימי פגרת בתי המשפט אינם נכללים במניין הימים. הבקשה להארכת מועד הוגשה כשלושה שבועות לאחר שנודע לה על הטעות. הרשמת דחתה את הבקשה בקביעה כי לא הוכח שהטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות של בעל דין בדבר אי-חישוב ימי הפגרה במניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מהווה טעם מיוחד להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה, וטעות נטענת בעניין זה אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    הכלל לפיו ימי הפגרה אינם באים במניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף ידוע ומושרש ואינו שנוי במחלוקת.

    ״הכלל לפיו ימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף ידוע ומושרש״
    למשפט בטקסט ←
  3. 3

    לרשם שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל.

    ״לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • ימי פגרה
  • טעם מיוחד
  • שיקול דעת
  • טעות
  • בקשה לדיון נוסף

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"מ

7312/19

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערערת:

זכרון זאב צבי

נ ג ד

המשיבות:

1. מועצת עיריית ירושלים

2. ועדת ההקצאות של עיריית ירושלים

3. עמותת שבט מרדכי

ערעור על החלטת רשם

בשם המערערת:

עו"ד חוה ולר

פסק-דין

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בבש"מ 6718/19 מיום 24.10.2019 במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 112/19 מיום 4.8.2019.

1.

ביום 22.9.2019 ביקשה המערערת להגיש עתירה לקיום דיון נוסף, וזו נדחתה על ידי המזכירות משום שהוגשה באיחור. ביום 10.10.2019, הגישה המערערת בקשה להארכת מועד בצירוף הבקשה לקיום דיון נוסף, בה נטען כי האיחור בהגשת הבקשה התרחש עקב כך כי בטעות סברה שימי פגרת בתי המשפט אינם באים במניין הימים להגשת בקשה לקיום דיון נוסף. ביום 24.10.2019 דחתה הרשמת את הבקשה. נקבע כי הבקשה חסרה פירוט באשר למאמצים שנעשו על ידי המערערת לבירור הכללים בעניין, ולא הוכח כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

2.

בערעורה טוענת המערערת כי מכיוון שעסקינן בכּלל הניתן לפרשנות באופנים שונים, וכי ישנן בפסיקה פרשנויות לכאן ולכאן, הטעות בעניינה הייתה סבירה ומצדיקה את קבלת הבקשה להארכת מועד. על כן, התבקש להורות על קבלת הבקשה לדיון נוסף לרישום.

3.

דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (בש"א 8158/17 גורני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון , פסקה 9 (26.10.2017); בש"א 5060/19 עו"ד שכיב אבו רוקן נ' כיוף (25.7.2019)). החלטת הרשמת מנומקת ומפורטת ולא מצאתי בה פגם המצדיק התערבות.

4.

בניגוד לטענת המערערת, הכלל לפיו ימי הפגרה אינם באים במניין הימים לקביעת מועד הגשת עתירה לדיון נוסף ידוע ומושרש, ולא ניתן לומר כי "הדעות חלוקות" בסוגיה (ראו למשל: בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית , פסקאות 11-10 (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (11.11.2012); בשג"ץ 6852/12 ליבל נ' נציב שירות המדינה , פסקה ה' (23.9.2012); בש"א 8010/14 פלג נ' פבריקנט את סלנט גרופ בע"מ , פסקה 4 (18.1.2015); בר"מ 7689/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' דהאן , פסקה 13 (29.6.2014)). על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה, ואין בטעותה הנטענת של המערערת כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד המבוקשת (השוו: בש"מ 7307/19 יזרעאלי נ' מועצה מקומית קרית טבעון (7.11.2019)). דברים אלו נכונים במקרה זה מדרך קל וחומר בשים לב לכך שבין דחיית הגשת בקשתה במזכירות ביום 22.9.2019 – אז נודע למערערת על טעותה – ועד להגשת הבקשה להארכת מועד ביום 10.10.2019, עברו כשלושה שבועות תמימים נוספים. ועל כל אלו יש לציין כי צדקה הרשמת בקבעה כי הגישה למתן הארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת.

הערעור נדחה אפוא.

ניתן

היום, ט"ו בחשון התש"ף (13.11.2019).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (12 מסמכים)

  • בש"א 5887-22החלטה
  • בש"א 5334-22החלטה
  • בש"א 4921/22פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ. אופיר חייםהחלטה
  • בש"א 7298/21כאן בונים בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומיהחלטה
  • בשג"ץ 6465/21רדא אבו חמדה- 6 אח' נ. והיב חבישהחלטה
  • בש"א 6165/21צבי אבנון נ. מדינת ישראל- המנהל האזרחי באיו"שהחלטה
  • בש"א 6185/21יצחק קלקודה נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ערג"ץ 3026/21פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושליםפסק-דין
  • בש"א 6811/20דב שמירה ניקיון וכח אדם בע"מ נ. פקיד שומה פתח תקווהפסק-דין
  • בשג"ץ 6005/20עו"ד שחר בן מאיר נ. הכנסתהחלטה
  • בשג"ץ 1586/20פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושליםהחלטה
  • בש"פ 8497/19פודים יעקב נ. ועדת האתיקה במחוז ירושלים של לשכת עורכי הדיןפסק-דין

הלכות

  1. 1על בעל דין מוטלת האחריות לברר את הכללים בעניין המועדים להגשת הליכים בדין ובפסיקה, וטעות נטענת בעניין זה אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
  2. 2הכלל לפיו ימי הפגרה אינם באים במניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף ידוע ומושרש ואינו שנוי במחלוקת.
  3. 3לרשם שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל.