פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"א 5334/22
בבית המשפט העליון
בש"א 5334/22
לפני:
כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי
המבקשים:
1. דדוש סוזאן
2. קירילוב פטקוב זהרי
נ ג ד
המשיבה:
הדרה ורדינה סלס
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך
החלטה
ביום 25.7.2022 ניתן פסק דין בערעור שהגישו המבקשים (ע"א 1479/18). ביום 9.8.2022 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין האמור. בבקשה נטען כי על אף שימי הפגרה באים במניין הימים לעניין מועד הגשת בקשה לדיון נוסף, הרי שבפועל רבים מבין עורכי הדין מצויים בחופשות משפחתיות שתוכננו מראש בתקופה זו, וכך גם באי כוח המבקשים. כן צוין כי פסיקה עדכנית הרלוונטית להכנת הבקשה לדיון נוסף ניתנה רק ביום 27.7.2022 (פסק הדין בדנ"א 6364/20), וכי אף משום כך נדרשת הארכת המועד המבוקשת. המשיבה מתנגדת לבקשה.
לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
כידוע, על מגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף להוכיח התקיימותו של "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הבקשה, כאשר הגישה הננקטת ביחס לבקשות הארכה האמורות היא קפדנית ומצמצמת, לנוכח מאפייניו של הליך הדיון הנוסף ומטרותיו (ראו למשל: בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני, פיסקה 7 (13.9.2009); בש"א 536/18 פלוני נ' פלונית, פיסקה 7 (31.1.2018); בש"מ 7312/19 זכרון זאב צבי נ' מועצת עיריית ירושלים, פיסקה 4 (13.11.2019)).
בענייננו, המבקשים טענו כי במהלך הפגרה עורכי דין מצויים בחופשות משפחתיות, וכי כך גם לגבי באי-כוח המבקשים. טענה זו נטענה באופן כללי בלבד, מבלי שצוין כל פירוט בדבר החופשות שבהן שהו באי-כוח המבקשים, ובכלל זה לא פורטו התאריכים שבהם שהו עורכי הדין בחופשה וממילא לא צורפה כל אסמכתא בנדון. כמו כן, אף הטענה בדבר הפסיקה העדכנית שניתנה במסגרת דנ"א 6364/20 נטענה באופן כללי בלבד, ולא הוברר מדוע היא מהווה טעם לאיחור בהגשת הבקשה לקיום דיון נוסף בשלושים ימים נוספים מעבר למועד הקבוע בדין.
במצב דברים זה, אין לראות בטענת המבקשים "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת ההליך, ודין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ו באלול התשפ"ב (22.9.2022).
ליאור משאלי שלומאי
ר ש מ ת