פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
3281/09
(בג"ץ 2804/09)
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
גרשון ליבל [שון לביא]
נ ג ד
המשיבים:
1. כב' השופט א' גרוניס
[בית
המשפט העליון ]
2. כב' השופטת רות לב הר שרון
3. מדינת ישראל ובית המשפט המחוזי בתל אביב
יפו
4. יעקב רויכמן
ערעור על החלטת רשם
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
זהו ערעור על החלטת כב' הרשם י' מרזל מיום 31.3.2009, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה בגין עתירה שהוגשה על-ידו.
1.
במהלך שנת 2002 הגיש המערער תביעה כספית נגד המשיב 4 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"א 2441/02). ביום 4.4.2004, במסגרת אותו הליך, סילק בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' הרשם ע' אזר) את תביעת המערער על הסף, וערעור שהגיש המערער על אותה החלטה נדחה על-ידי בית משפט זה (ע"א 4005/04 לביא נ' רויכמן (לא פורסם, 27.6.2005)), לאחר שלא נמצא ממש בטענות המערער. משנדחה ערעורו הגיש המערער לבית משפט זה מספר עתירות שעניינן ההחלטות שניתנו בתביעה הכספית. העתירות כולן נדחו על הסף. ביום 30.3.2009 הגיש המערער עתירה נוספת למתן צו על תנאי ובה טענות נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.4.2004 בתביעה הכספית, נוכח פגמים חמורים אשר לטענתו נפלו באותו הליך.
2.
עם הגשת העתירה עתר המערער לפטור אותו מתשלום האגרה בגינה. בהחלטתו מיום
31.3.2009 דחה כב' הרשם י' מרזל את הבקשה לפטור מאגרה בקובעו כי "[...]ההליך אינו מגלה עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כשהוא מוסב על החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו של העותר [המערער]".
המערער אינו משלים עם החלטת כב' הרשם י' מרזל ומכאן הערעור שבפניי.
3.
המערער טוען כי אין ביכולתו לשלם את האגרה בגין העתירה שהגיש משום מצבו הכלכלי הקשה. עוד טוען המערער כי בהליך אחר שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו באותו עניין (ה"פ 637/08) נתן נציגו של היועץ המשפטי לממשלה את הסכמתו לבקשת הפטור מאגרה וכי מכאן ניתן ללמוד שבמקרה דנן מוכנה המדינה לוותר על האגרה לשם בירור ההליכים בעניינו של המערער. המערער מוסיף וטוען כי קביעותיו הקודמות של בית משפט זה נשענו על מסקנה מוטעית לפיה פעל כב' הרשם ע' אזר בסמכות ובהתבסס על ההנחה המוטעית, שנבעה מאי-ידיעה, שכב' הרשם אזר היה המותב גם בתיק העיקרי (ולא רק בבקשת המחיקה). לבסוף טוען המערער כי נימוקי כב' הרשם י' מרזל עומדים בסתירה לאמור בבג"ץ 2928/08 שם נקבע לטענתו במפורש או מכללא שעתירה נוספת בעניין זה עשויה לגלות עילה כאשר היא "מגלה עובדות נוספות או חדשות שיש בהן כדי לשנות מקביעותיו הקודמות של בית משפט זה, במסגרת ע"א 4004/05 ובמסגרת בג"ץ 10985/07, שהן קביעות חלוטות שאין להן ערעור", וכי עתירתו הנוכחית מגלה עובדות חדשות ונוספות שטרם נדונו ואשר יש בהן כדי לשנות מקביעותיו הקודמות של בית משפט זה.
4.
דין הערעור להידחות. תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת שאין מקום למתן פטור מאגרה מקום שבו העתירה אינה מגלה עילה. צדק כב' הרשם י' מרזל בהחלטתו לפיה העתירה הנוכחית שהגיש המערער אינה מגלה עילה ולא מצאתי בנימוקי הערעור טעם כלשהו המצדיק להתערב בהחלטה זו. במקרה דנן מדובר בעתירה טורדנית כמוה הגיש המערער בעבר ונדחה (ראו והשוו: בשג"צ 10951/07 שלמה שקד נ' החבר אהוד ברק - יו"ר מפלגה
(טרם פורסם, 23.3.2008)), שאינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטות הרשם לעניין פטור מאגרה ((ראו: בשג"ץ 2789/07 שלמה שקד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.6.2007)). למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי אף בבג"ץ 2928/08 שון לביא נ' מדינת ישראל מערכת בתי המשפט (לא פורסם, 3.4.2008) עליו מסתמך המערער בבקשתו ציין בית משפט זה בדחותו על הסף עתירה שהגיש המערער באותו עניין ממש כי: "למרות מאמציו של העותר לשוות לעתירה זו נופך של טענות חדשות שטרם הוכרעו כביכול – למעשה, מדובר בניסיון נוסף בשרשרת ניסיונותיו של העותר [המערער] לבטל את החלטת הסילוק על הסף. אלא שאין בעתירה כל ממש ובוודאי שאין הצדקה לדון פעם נוספת בטענותיו של העותר, אשר נדונו והוכרעו כאמור".
אשר על כן הערעור נדחה.
ניתנה היום, ג' ניסן, תשס"ט (27.04.2009).
ש ו פ ט ת