פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
3648/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
איריס קלו ועוד 131 עותרים נוספים על פי רשימות נספח
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות
2. שר הפנים
3. ממשלת ישראל
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. פסק-הדין (בג"ץ 3581/07) ניתן ביום 18.4.2010 והומצא למבקשים ביום 26.4.2010. הבקשה שלפניי – ובצמוד לה הבקשה לדיון נוסף עצמה – הוגשה לבית המשפט ביום 11.5.2010.
בנסיבות העניין, באתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה. לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, תקופת 15 הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחילה ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו לבעלי הדין. כלל זה נגזר מייחודו של הליך הבקשה לדיון נוסף, אשר פותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק דין של בית המשפט העליון. עם זאת, במקום שבו נבצר מבעל דין להגיש עתירה לדיון נוסף במועד בשל אי ידיעתו על פסק הדין ואי קבלתו לידיו זמן סביר לפני תום המועד, עשוי לקום "טעם מיוחד" להארכת מועד. בהקשר זה יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולאור מכלול השיקולים הרלבנטיים (ראו למשל בש"א 5681/09 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 27.7.2009)).
בענייננו, מדובר באיחור של שמונה ימים, ואילו נספרו הימים מיום המצאת פסק-הדין היה ההליך מוגש במועד. בא-כוח המבקשים מבהיר בבקשתו כי לא ידע על פרסום פסק-הדין ולא נמסרה לו כל הודעה על כך על-ידי מזכירות בית המשפט. כמו-כן הוא מציין כי מדובר ב- 132 עותרים שאינם מאוגדים, וגם מטעם זה לא ניתן היה לעמוד בסד המועדים הקבוע בדין. בנסיבות אלה, ובהתחשב בעמדת המשיבה שברוב הגינותה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, אני נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לדיון נוסף – עד למועד הגשתה בפועל.
התוצאה היא שהבקשה לדיון נוסף תקובל לרישום ותידון כסדרה.
ניתנה היום, י"א בסיוון
תש"ע (24.5.2010).
גיא שני
ר ש ם