החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 4582/01 מיכאל שפי נ. עיריית מעלה האדומים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. נקבע כי יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות כאלה, וכי המועד נמנה ממתן פסק הדין. תחושת פגיעה ואי-היות המבקש משפטן אינם טעם מיוחד להארכה.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לאחר שחלף המועד הקבוע בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף. המבקש לא הצביע על טעם מיוחד להארכה, וטען כי חש נפגע ומאמץ לברר את זכויותיו. המבקש אינו משפטן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת עתירה לדיון נוסף כאשר המבקש לא הצביע על טעם מיוחד למתן ארכה?
  2. 2.האם תחושת פגיעה של המבקש או העובדה שאינו משפטן מהווים טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, כדי למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי.

    ״כלל נקוט בידי בית המשפט הוא, כי יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תחילת מניין המועד להגשת עתירה לדיון נוסף היא ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד מסירתו.

    ״קובעות התקנות פרק זמן מוגבל להגשת עתירה, שתחילתו במועד מתן פסק הדין - ולא במועד מסירתו״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    תחושת פגיעה ואי-היותו של המבקש משפטן אינם מהווים טעם מיוחד להארכת מועד, וקיומן האפשרי של טעויות מחייב שימת סוף להליך.

    ״תחושת הפגיעה היא כשלעצמה אינה יכולה לשמש גלגל מניע לבדיקה חוזרת ונשנית של החלטות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • עתירה לדיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • פסק דין סופי
  • מועד מתן פסק הדין
  • תקנה 4
  • תחושת הפגיעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשג"צ

4582/01

בפני:

כבוד הרשם בעז אוקון

המבקש

:

מיכאל

שפי

נגד

המשיבים

:

1.

עיריית מעלה האדומים

2.

ראש עיריית מעלה האדומים

3.

מנהל מחלקת הנדסה עיריית מעלה האדומים

הוגש הליך

החלטה

תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד 1984-, קובעת כי "העתירה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין." זהו מועד שנקבע בחיקוק, וחל עליו כעיקרון המשטר שנקבע בתקנה 528.

הפעלת המשטר נעשית באורח מוקפד ונוקשה יותר מאשר במקרה של ערעור:

כלל נקוט בידי בית המשפט הוא, כי יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע את השהיית תוקפו של פסק דין סופי (המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(3) 699. בהתאם לכך, קובעות התקנות פרק זמן מוגבל להגשת עתירה, שתחילתו במועד מתן פסק הדין - ולא במועד מסירתו - (בש"פ 8150/99 יעקב חביב נ' מיקרוסופט קורפורשיין , דינים עליון נז 571).

המבקש לא הצביע במקרה זה על טעם מיוחד למתן ארכה כאמור, וגם העובדה שהמבקש אינו משפטן אינה יכולה להיחשב לטעם כזה (בש"א 445/99 אורגד נ' מנורה , דינים עליון נה 710).

קראתי בעיון את הבקשה. צר לי כי המבקש חש עצמו נפגע. לא ניתן שלא להתרשם ממאמציו של המבקש לברר את זכויותיו. מובן כי מאמצים אלה אינם מדמים אותו לטרחן. ואולם תחושת הפגיעה היא כשלעצמה אינה יכולה לשמש גלגל מניע לבדיקה חוזרת ונשנית של החלטות. וכך אמר כב' הנשיא זוסמן בהמ' 648/78 אלקינד נ' פוזניאק :

ואם תאמר כי בית המשפט שגה, אף אני אשיב לך שכבר היו דברים מעולם, ואף בית משפט זה טעה, לאמור ריבוי הערכאות אינו מבטיח כשלעצמו עשיית צדק.

אכן בכל עשייה אנושית תתכנה טעויות. דברים אלה תופסים גם על העשייה השיפוטית, הכרוכה, גם במקרה זה, בגלגול המראות לאחור מתוך הראיות. ואולם קיומן האפשרי של טעויות אינו מנוף לאימוץ גישה של בדיקה מתמדת של דרך ההכרעה השיפוטית, "עד כדי נטילת היסוד המעשי שבה" (ראו: בג"ץ 87/85 אחמד ג'בר ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל , פ"ד מב (1) 353). להיפך, קיומן האפשרי של טעויות או אי ודאות, הוא המחייב שימת סוף פסוק להליך, גם אם בעלי הדין לא שוכנעו כי ההליך הגיע לכלל מיצוי מבחינתם.

ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"א, 27 ביוני 2001.

בעז

אוקון, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 6499/01חוסין מוחמד סואעד נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה - משגב מדינתהחלטה

הלכות

  1. 1יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, כדי למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי.
  2. 2תחילת מניין המועד להגשת עתירה לדיון נוסף היא ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד מסירתו.
  3. 3תחושת פגיעה ואי-היותו של המבקש משפטן אינם מהווים טעם מיוחד להארכת מועד, וקיומן האפשרי של טעויות מחייב שימת סוף להליך.