בשג"ץ 5432/06 מחמד חסין עלאונה נ. משרד הפנים

לפניי ערעור על החלטת הרשם י' מרזל מיום 24.4.06, לפיה נדחתה בקשתו של המערער לפטור מתשלום אגרה במסגרת עתירה לבית משפט זה.

ביום 27.2.06 הגיש המערער עתירה לבית משפט זה בעניין סירובו של משרד הפנים ליתן לו היתר לאיחוד משפחות. במסגרת העתירה הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה בטענה כי אין בידו לעמוד בתשלומה. בהחלטת הרשם מיום 2.3.06 נקבע כי על המערער להשלים את עתירתו תוך חמישה עשר ימים ולצרף לה את כל המסמכים הרלוונטיים, וכן כי על המערער להבהיר אם מיצה את ההליכים טרם פנייתו לבית משפט זה. באשר לבקשה לפטור מתשלום אגרה, קבע הרשם כי על מנת שניתן יהיה לדון בה יש לצרף את תדפיס תנועת הכספים של המערער. חרף החלטת הרשם, לא השלים המערער את עתירתו ולא צרף את תדפיס תנועות כספיו. בהחלטת הרשם מיום 3.4.06 ניתנה למערער אורכה להשלים את האינפורמציה שהתבקשה תוך חמישה ימים. המערער, אסיר שלא היה מיוצג בהליך שהתנהל לפני הרשם, הגיש לבית המשפט מסמך נוסף ביום 18.4.06, אך גם בו לא היה כדי להשלים את האינפורמציה החסרה. בהחלטתו מיום 24.4.06 ציין הרשם כי המערער לא צירף תכתובות בנוגע לסירובו של משרד הפנים ליתן לו היתר לאיחוד משפחות, ולא הוכיח כי מיצה הליכים טרם פנייתו לבית משפט זה. לפיכך, קבע הרשם, שאין העתירה מעלה נתונים וראיות שיש בהם כדי להקים עילה, ולו לכאורה. עוד ציין הרשם כי בהליך הנדון מדובר בשיעור אגרה מינימאלי, כיוון שמדובר בעתירת אסיר ולכן, נוכח האמור לעיל, דחה את הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

בערעור שלפניי ביקש המערער כי יזומן לדיון בבית המשפט על מנת שתינתן לו הזדמנות להציג מסמכים בעניין בקשתו לאיחוד משפחות, לטענתו הוא סייען ואם יגורש לשטחים תתעורר סכנה לחייו. המערער טען כי שלח את המסמכים שהתבקש לשלוח בעניין בקשתו לאיחוד משפחות באמצעות שירות בתי הסוהר, אך מסמכים אלו לא הועברו לבית המשפט. עוד טען המערער כי הינו נטול אמצעים כספיים ולא יוכל לעמוד בתשלום האגרה וכי אין באפשרותו להציג את תדפיס תנועות הכספים שלו, שכן התדפיס מצוי בידי שירות בתי הסוהר. באשר לאיחור בהגשת הערעור על החלטת הרשם, טען המערער כי החלטת הרשם הומצאה לו ביום 20.6.06 ולכן הערעור הוגש במועד.

גם בהנחה שהערעור על החלטת הרשם הוגש במועד דינו להידחות. לבית המשפט שיקול דעת רחב לעניין פטור מתשלום אגרה ולאחר שעיינתי בהחלטת הרשם ובטענות המערער לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה. סעיף 13(ב) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 קובע כי פטור מתשלום אגרה יינתן רק אם לבית המשפט נראה שההליך מגלה עילה. הפסיקה פרשה את הדרישה להוכחת עילה בהקשר של פטור מתשלום אגרה באופן מקל (ראו בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383), אך אין פרשנות זו מבטלת את הדרישה לחלוטין. כפי שציין הרשם בהחלטתו העתירה עצמה וכן המסמכים שצורפו לה, לא מעלים נתונים וראיות שיש בהם כדי להקים עילה. בנוסף, וגם זאת ציין הרשם בהחלטתו, במקרה של המערער מדובר באגרה בסך של 63 ש"ח בלבד, סכום שנדמה כי המערער יוכל לשלם ולו בעזרת בני משפחתו. בשולי הדברים אציין, כי אין בדחיית הערעור ללמד על שאלת זכאות המערער למעמד בישראל מכוח איחוד משפחות, על המערער ומשפחתו לפנות בעניין זה למשרד הפנים.

ניתנת למערער אורכה לשלם את האגרה שנקבעה בהחלטת הרשם מיום 24.4.06 תוך 14 יום מיום המצאת החלטה זו, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים, החלטתי תומצא גם לאשתו של המערער. בהיעדר הפקדה ימחק ההליך ללא התראה נוספת. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.