בשג"ץ 5659/19 יעל קט נ. משרד התחבורה בירושלים

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בבג"ץ 5459/19 מיום 26.8.2019 ועל החלטתה בבקשה לעיון חוזר מיום 28.8.2019, במסגרתן נדחתה בקשת המערערת לקבלת פטור מתשלום אגרה.

1.

ביום 18.8.2018 הגישה המערערת עתירה לבית משפט זה, ובד בבד הגישה בקשה לקבלת פטור מתשלום אגרת בית משפט. במסגרת בקשה זו טענה כי מצבה הכלכלי, שלה ושל בן זוגה קשה, כאשר הם מתבססים על קצבת ביטוח לאומי וגמלת השלמת הכנסה, כפי שניתן ללמוד מהמסמכים אותם צירפה לבקשה. כמו כן עמדה המערערת על חשיבות העתירה, שעניינה הוספת תחנת עצירה בקו של "אגד" מירושלים לאילת וחזרה.

2.

ביום 26.8.2019 דחתה הרשמת את בקשת המערערת, בקבעה כי העתירה אינה מגלה כל עילה להתערבות בית משפט זה משום שלמערערת עומד סעד חלופי. ביום 28.8.2019 נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה. מכאן הערעור שלפנַי.

3.

המערערת טענה כי טעתה הרשמת בהחלטתה, וזאת משום שהניחה תשתית עובדתית להוכחת קשייה הכלכליים, וכי העתירה מגלה עילה להתערבותו של בית המשפט.

4.

דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בהחלטות בעניין פטור מתשלום אגרה ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בו בנקל (ראו: בש"א 5263/19 שרבט נ' סמרלי (21.8.2019); בש"מ 5162/19 אסרף נ' היועץ המשפטי לממשלה (31.7.2019)). עיון בערעור ובבקשת המערערת מגלה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הרשמת, ובדין נדחתה הבקשה.

5.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי מתן פטור מתשלום אגרה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי אין ביכולתו הכלכלית של המבקש לעמוד בתשלום; השני, כי ההליך מגלה עילה (ראו: בשג"ץ 6455/17 מזרחי נ' מדינת ישראל (27.8.2017); בשג "ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל , פסקה 6 (21.7.2014) ) . כאמור בהחלטת הרשמת, העתירה לא מגלה על פניו עילה להתערבות בית משפט זה. זאת, בשל קיומו של סעד חלופי לפי פרט 14(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (ראו: בג"ץ 1249/19 ליזרוביץ נ' משרד התחבורה (20.2.2019)) . ממילא, אין צורך להידרש לטענת המערערת בדבר מצבה הכלכלי, ואין מקום להורות על מתן פטור מתשלום אגרה.

אשר על כן, הערעור נדחה.