פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
5666/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. משה עמר
2. יהודה ששי
3. ארז אלגון
4. ישראל כיאט
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. ראש העיר חדרה
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק-דין של בית המשפט העליון (כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, וכבוד השופטים מ' נאור וא' רובינשטיין). פסק-הדין ניתן ביום 12.7.2011, והבקשה שלפניי הוגשה ביום 1.8.2011, לצד הבקשה לדיון נוסף עצמה. אציין כי ביום 3.8.2011 הגישו המבקשים השלמה לנימוקי הבקשה להארכת מועד, והמשיבים התבקשו להגיב לבקשה על שני חלקיה. המשיבים בתגובתם הותירו את הבקשה להארכת מועד לשיקול-דעת בית המשפט, תוך ציון כמה שיקולים השוקלים כנגד קבלתה.
לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא תוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין , ולא ממועד המצאתו. בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת ההליך בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. הגישה לעניין קיומו של "טעם מיוחד" למתן אורכה להגשת בקשה לדיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת. גישה זו נובעת מהיותו של הליך הבקשה לדיון נוסף - הליך חריג ומיוחד, הפותח פתח לליבון נוסף של הלכה שנקבעה בפסק-דין של בית המשפט העליון (ראו המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ ,
פ"ד כב(3) 699 (1968)). אציין, כי ההסדר הקבוע בתקנה 4 הנ"ל הוא בגדר דין מושרש, ידוע וברור, ולכן, ככלל, טעות בעניין זה אינה נחשבת – בהיעדר נסיבות מיוחדות – טעות סבירה ו"בלתי נמנעת" המקימה טעם מיוחד למתן ארכה (ראו בש"א 6597/09 אליקשווילי נ' מדינת ישראל , פס' 6 (לא פורסם, 13.9.2009)).
נוכח האמור, ובשים לב לסיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי, לא בנקל אפשר לקבוע כי המבקשים מקיימים את הדרישה בדבר "טעם מיוחד" למתן ארכה. עם זאת, לאור משך האיחור; לאור הטענה כי פסק-הדין הומצא למבקשים רק ביום 18.7.2011, כך שנותר בידיהם זמן מועט יחסית להכנת הבקשה לדיון נוסף; ובהתחשב בעמדתם של המשיבים, שבאדיבותם הותירו את הבקשה – חרף הסתייגויותיהם – לשיקול דעת בית המשפט – מצאתי לנכון להיעתר לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאות למשיבים – בסך של 1,000 ₪ לכל משיב.
הבקשה לדיון נוסף תתקבל אפוא לרישום.
ניתנה היום, כ"ח באב
תשע"א (28.8.2011).
גיא שני
ר ש ם