פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
6760/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. זיגי שרמן
2. אבי זהבי
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. מינהל מקרקעי ישראל
3. מועצת מקרקעי ישראל
4. רשם האגודות השיתופיות
5. התנועה
הקיבוצית המאוחדת
6. קיבוץ האון
7. משקי עמק הירדן
8. מועצה אזורית עמק הירדן
9. דור אלון בע''מ
10. נפטא חברה ישראלית לנפט בע''מ
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דינו של בית משפט זה בבג"ץ 1333/10 (כבוד השופטים מ' נאור, א' חיות וח' מלצר).
פסק-הדין ניתן ביום 21.7.2011. לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין. כלומר, בענייננו המועד האחרון להגשת ההליך הוא 7.8.2011. הבקשה להארכת מועד – ובצמוד לה הבקשה לדיון נוסף עצמה – הוגשה ביום 19.9.2011, משמע באיחור ניכר ביותר של כחודש ומחצה.
אכן, לבית המשפט מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד, אך לאור מאפייניו המיוחדים של הליך הדיון הנוסף – אשר פותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק-דין של בית המשפט העליון – נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד תיושם באופן דווקני ונוקשה (ראו למשל בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 13.9.2009)).
בענייננו, לא מצאתי כי המבקשים הצביעו על "טעם מיוחד" למתן ארכה, לא כל שכן ארכה כה משמעותית. המבקשים טוענים כי "לאחר בדיקה והתייעצות" סברו כי תקופת 15 הימים מתחילה רק לאחר סיום הפגרה. סברה זו בטעות יסודה – כלל מושרש הוא כי ימי הפגרה אינם עוצרים את מרוץ הזמן להגשת בקשה לדיון נוסף (ראו למשל בש"א 4719/93 Her Majestry the Queen in Right of Canada נ' ריינהולד , פ"ד מז(5) 646 (1993)). המבקשים כלל אינם מסבירים עם מי התייעצו בעניין זה, ומסתפקים בניסוח כללי שאף אינו נתמך בתצהיר. המבקשים מוסיפים כי בכל מקרה הם נזקקו לזמן נוסף כדי להיערך להגשת ההליך, אולם טענה זו – המועלית זמן רב לאחר שהמועד להגשת ההליך כבר חלף (וללא תמיכה בתצהיר) – בוודאי אינה יכולה לשמש "טעם מיוחד" למתן ארכה-בדיעבד להגשת בקשה לדיון נוסף.
לבסוף אציין כי גם סיכויי ההליך אינם תומכים בהיענות לבקשה. הליך הדיון הנוסף שמור כידוע למקרים חריגים ויוצאי-דופן, שבהם מתקיימים התנאים שבסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בענייננו, מדובר בעתירה שנדחתה על-הסף וכן לגופם של דברים, בפסק-דין שניתן פה-אחד. למקרא פסק-הדין ברור על פני הדברים, כי אין המקרה הנדון בא בגדר המקרים הנדירים שבהם יורה בית המשפט העליון על קיום דיון נוסף לפני הרכב מורחב.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב באלול תשע"א (21.9.2011).
גיא שני
ר ש ם