פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
9596/08 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקש:
שאול ויסמן
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. הועדה המחוזית לתכנון ובניה ת''א -יפו
4. פורמלי הועדה
המקומית לתכנון ובניה רמת השרון
בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
1.
הבקשה נסבה על פסק הדין של בית משפט זה (בג"ץ 7889/08, מיום 21.9.2008) בו נדחתה עתירה נגד אי הפקדתה של תכנית מתאר אותה יזם המבקש. בפסק הדין נקבע כי ככל שהשגות העותר מופנות נגד החלטות רשויות התכנון והבניה הרי שהעותר לא צירף אותן כמשיבות לעתירתו ודי בכך כדי לדחות את העתירה. עוד נקבע כי למבקש מצוי סעד חלופי על דרך של פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים. לבסוף, נקבע כי הטענות שהועלו כנגד המשיב הינן כלליות ואינן מגלות כל עילה להתערבות בית המשפט. בקשה לעיון חוזר בפסק הדין נדחתה ביום 6.10.2008. ביום 13.11.2008 ביקש המבקש להגיש בקשה לדיון נוסף. מאחר שחלפו למעלה מ-15 יום ממתן פסק הדין, נדרש הוא לבקשה להארכת מועד. בבקשה נטען כי המבקש פעל על פי פסק הדין ללא שיהוי, והגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. ואולם, בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את תביעתו על הסף (ביום 11.11.2008) הן בנימוק של חוסר סמכות עניינית והן בנימוק של העדר עילה. לפיכך, כך נטען, לא ניתן למבקש יומו בבית המשפט. מטעם זה, טוען המבקש, יש להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף.
2.
תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. בשונה מהכלל הרגיל, מניין הימים מתחיל בעת מתן פסק הדין ולא בעת המצאתו לצדדים. ניתן להאריך את המועד רק אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. עקב טיב ההליך, הכלל הנוהג בעניין זה הוא שיש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי.
3.
במקרה דנן המבקש פנה לבית המשפט למעלה מחודש לאחר תום המועד להגשת בקשה לדיון נוסף, אשר נמנה מיום 21.9.2008. יובהר כי הבקשה לעיון חוזר אין בה כדי לעצור את מרוץ הזמן לעניין המועדים. אין בכוחה של בקשה לעיון חוזר להעניק ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק הדין. בקשה לדיון נוסף טעונה אפוא הארכת מועד וזו מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טענת המבקש לפיה פעל כפי שצווה עליו בית המשפט בפסק הדין, ולפיכך הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אין בה כדי להצדיק את השיהוי בהגשת הבקשה לקיים דיון נוסף. יתרה מכך, וזה העיקר בעיני, סיכוייה של הבקשה לדיון נוסף נראים קלושים, על פני הדברים. מעיון בפסק הדין מיום 21.9.2008 נראה על פניו, כי פסק הדין אינו מקים בסיס לדיון נוסף, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. נוכח סיכוייו הקלושים של ההליך ובהעדר "טעם מיוחד", ובשים לב למשכו של האיחור, אין מקום להיעתר לבקשה.
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה חשוון
תשס"ט (23.11.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת