פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 9681/10 גרשון לבל [שון לביא] נ. שר המשפטים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה בעתירה לבג"ץערעור על החלטת רשמת בבית המשפט העליון בבקשה לפטור מאגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת הרשמת שלא לפטור מאגרה עתירה לביטול פסק דין מחמת חוסר סמכות. נקבע כי על המבקש להוכיח דלות כלכלית והעילה המשפטית, וכי עתירה החוזרת על טענות שנדחו בעבר מהווה מקצה שיפורים שאינו מגלה עילה. הערעור נדחה והאגרה נדרשה לתשלום תוך 10 ימים.

העובדות

המערער הגיש לבית המשפט העליון עתירה לביטול פסק דין של בית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות, וביקש פטור מאגרה. בעבר הגיש חמש עתירות בעניין זהה, והאחרונה נדחתה על הסף. הרשמת דחתה את הבקשה מן הטעם שהעתירה אינה מגלה עילה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עתירה שאינה מגלה עילה מצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה?
  2. 2.האם עתירה חוזרת הנושאת את אותו סעד כנגד אותו פסק דין מגלה עילה משפטית?

הלכות

  1. 1

    על מבקש פטור מאגרה להוכיח דלות כלכלית וכן שההליך שהגיש מגלה עילה משפטית.

    ״על המבקש פטור מתשלום אגרה לעמוד בשני תנאים מרכזיים המופיעים בתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות)״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עתירה החוזרת על אותו סעד שנדחה בעבר ואינה מציגה טענות או עובדות חדשות נחשבת ניסיון למקצה שיפורים ואינה מגלה עילה.

    ״עיון בעתירה הנוכחית מלמד שלכאורה אף היא בגדר ניסיון למקצה שיפורים וכי אין בה טענות או עובדות חדשות שלא הופיעו בעתירות הקדמות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • מגלה עילה
  • מקצה שיפורים
  • עתירה
  • חוסר סמכות
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בשג"ץ

9681/10

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

גרשון ליבל [שון לביא]

נ ג ד

המשיבים:

1. שר המשפטים

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. מבקר המדינה

4. יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ישראל

5. נציב תלונות הציבור על שופטים

6. מנהל בתי המשפט

7. בית המשפט המחוזי בת''א-יפו

8. יעקב רויכמן

ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת של

בית המשפט העליון ד' כהן-לקח

מיום

19.12.10 בבג"ץ 9245/10

פסק-דין

בפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח , מיום 19.12.2010 בבג"ץ 9245/10, במסגרתה נדחתה בקשתו של המערער לפטור מאגרה.

המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה במסגרת עתירה שהגיש לבית משפט זה (בג"ץ 9245/10) בה ביקש לבטל את פסק הדין שניתן בת.א. 2441/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כיוון שניתן בחוסר סמכות (להלן: העתירה ). בבקשתו לפטור מאגרה טען המערער כי העתירה מגלה עילה וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה.

ביום 19.12.2010 דחתה כבוד הרשמת את הבקשה מן הטעם שהעתירה אינה מגלה עילה.

מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו טוען המערער כי שגתה כבוד הרשמת בכך שקבעה כי העתירה אינה מגלה עילה אך בשל העובדה כי עתירה קודמת שהגיש נדחתה על הסף.

דין הערעור – להידחות.

על המבקש פטור מתשלום אגרה לעמוד בשני תנאים מרכזיים המופיעים בתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, והם הוכחת דלותו הכלכלית והוכחה כי ההליך שהגיש מגלה עילה משפטית. מבלי לקבוע עמדה בנוגע למצבו הכלכלי של המערער, מקובלת עלי מסקנתה של כבוד הרשמת לפיה העתירה אינה מגלה עילה ולכן אינה מצדיקה פטור מתשלום אגרה. כפי שעולה מהעתירה עצמה, המערער הגיש בעבר לבית משפט זה חמש עתירות אשר בכולן ביקש את אותו הסעד – ביטול פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות. העתירה האחרונה שהגיש (בג"ץ 6117/10) באותו עניין נדחתה על הסף ביום 18.8.2010 מהטעם כי "מדובר למעשה בניסיון לבצע "מקצה שיפורים" נוסף על ההליכים הקודמים שבהם נקט ללא הצלחה". עיון בעתירה הנוכחית מלמד שלכאורה אף היא בגדר ניסיון למקצה שיפורים וכי אין בה טענות או עובדות חדשות שלא הופיעו בעתירות הקדמות שהגיש המערער. לאור האמור לעיל לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה של כבוד הרשמת.

סוף דבר, הערעור נדחה. האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – תמחק העתירה ללא צורך בהתראה נוספת.

בנסיבות הענין, ומאחר שלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ד' בשבט התשע"א (9.1.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בשג"ץ 2093/11גרשון ליבל [שון לביא] נ. שר המשפטים , פרופ' יעקב נאמןפסק-דין

הלכות

  1. 1על מבקש פטור מאגרה להוכיח דלות כלכלית וכן שההליך שהגיש מגלה עילה משפטית.
  2. 2עתירה החוזרת על אותו סעד שנדחה בעבר ואינה מציגה טענות או עובדות חדשות נחשבת ניסיון למקצה שיפורים ואינה מגלה עילה.