בש"מ 1331/20העמותה הקהילתית גבעת מרדכי נ. רשות מקרקעי ישראל

לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 9.2.2020 בעע"מ 6980/19, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרת בית משפט ומהפקדת עירבון.

1.

עניינו של ההליך העיקרי בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד ) בעת"מ 50819-03-19 מיום 13.8.2019 במסגרתו דחה בית המשפט את עתירת המערערת, עמותה שהוקמה על ידי ולמען תושבי שכונת גבעת מרדכי בירושלים, על הסף. לצד הערעור הגישה המערערת בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

2.

בהחלטתה מיום 9.2.2020 קבעה הרשמת כי העובדה שהמערערת היא עמותה ללא מטרות רווח אינה פוטרת מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, וכי מלבד טענות כלליות, המערערת לא הבהירה מדוע אין באפשרותה לגייס כספים לצורך מימון האגרה והעירבון. מכאן הערעור שלפנַי.

3.

המערערת טוענת כי בניגוד לקביעת הרשמת היא פירטה מדוע אינה יכולה לגייס את הכסף הנדרש לצורך תשלום האגרה והפקדת העירבון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהיא עמותה שפועלת ללא מטרות רווח ואין לה כספים זמינים בחשבון הבנק שלה. כך כל פעילות מצד חברי העמותה, לרבות קיומם של הליכים משפטיים דורש כספים מתושבי השכונה לטובתם היא פועלת והיא אינה יכולה, לטענתה, לגייס מהם כספים נוספים. עוד פירטה המערערת על אודות הפעילויות אותן ערכה ושבגינן הוצאו כספיה על מנת לבסס את היעדר יכולתה הכלכלית. כן מוסיפה המערערת כי שגתה הרשמת משלא התייחסה כלל לסיכויי ההליך וכי היה על בית המשפט להתייחס לפערי הכוחות שבין הצדדים להליך, שבעטיו מוצדק לכל הפחות להפחית את סכום העירבון בצורה משמעותית. בהקשר זה נטען כי היקף ההליך מצומצם וגם מטעם זה יש להפחית את גובה העירבון.

4.

דין הערעור להידחות. כפי שנקבע לא אחת, שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני אגרה ועירבון הוא רחב, וככלל ערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (בש"א 8401/19 רפאילוב נ' קירשנבוים (30.12.2019); בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים (30.1.2019)). החובה לשלם אגרה ולהפקיד עירבון חלה גם בערעורים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי, ובכלל זה עמותות, ארגונים וועדי פעולה הפועלים למטרות ציבוריות (עע"מ 5514/09 סבא נ' מינהל מקרקעי ישראל

(8.11.2009); עע"מ 37/08 תושבים למען מינהל תקין בלוד נ' מגדל הזוהר לבניין בע"מ (16.1.2008)). ככל בעל דין, היה על העמותה להניח תשתית עובדתית המבססת את טענתה בדבר היעדר יכולת כלכלית לשלם אגרה ולהפקיד עירבון (בש"מ 2244/15 עמותת הרצליה למען תושביה נ' עיריית הרצליה (28.4.2015)), ולו באמצעות חבריה.

5.

ברם, המערערת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת ממנה ניתן ללמוד כי מצבה מצדיק מתן הפטור המבוקש על ידה. עיקר טענתה של המערערת נשען על האירועים והפעולות שיזמה ושעליהם הוציאה את כספי העמותה, וכן כי תקציבה מבוסס על תרומות מתושבי השכונה. ואולם, המערערת לא צירפה לבקשתה אסמכתאות שעל פיהן ניתן ללמוד כי היא נעדרת יכולת כלכלית ולא נתנה נימוק משכנע מדוע היא לא יכולה לגייס כספים נוספים. אדרבה, במסגרת זו אף אציין כי עיון בנספחים שצורפו לבקשת המערערת לפני הרשמת מלמד כי המערערת הוציאה עשרות אלפי ש"ח על ייעוץ משפטי. מכאן שעניין עלות הליכים משפטיים אינו זר לה והיא הייתה צריכה לקחת בחשבון לפני נקיטת ההליכים גם תשלומי אגרות והפקדת ערבונות כחלק מאותם ההליכים. כמו כן, עיון בדף חשבון בנק העמותה מגלה שנכון לתקופת הגשת ההליך העיקרי חשבונה עמד על סך של כמעט 30,000 ש"ח כך שביכולתה לשאת בנקל באגרת בית המשפט ובהפקדת העירבון.

6.

מאחר שלא נפל פגם בהחלטת הרשמת בקביעתה כי המערערת לא הוכיחה שהיא מצויה בקשיים כלכליים גם אין צורך להידרש ליתר התנאים למתן הפטור.

הערעור נדחה אפוא. האגרה תשולם והעירבון על סך של 30,000 ש"ח יופקד עד ליום 8.3.2020. אם לא ייעשה כן, ההליך ימחק או ירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.