עע"מ 197/22 בית כנסת ותלמוד תורה בית יוסף וציון נ. עיריית ירושלים

בבקשה שבכותרת, המערערת טוענת כי היא עמותה המפעילה בית כנסת ותלמוד תורה שלא למטרות רווח, ואין לה משאבים, וחיובה לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה ייצור חסם כלכלי של ממש העלול לפגוע בגישתה לערכאות. לתמיכה בטענתה זו, המערערת צירפה דוחות כספיים. לחילופין, המערערת מבקשת להתיר לה להמציא ערובה אישית או של צד ג' חלף הפקדת ערובה. עוד טענה כי המשיבות מבוססות כלכלית.

המשיבות 2-1 טוענות כי המערערת לא שילמה את ההוצאות שבהן חויבה בפסק דינו של בית משפט קמא. כן טענה כי קיימת סתירה בין טענת המערערת בדבר חוסר במשאבים להצהרתה כי רצונה להקים בית כנסת על המקרקעין נושא העניין. עוד ציינו כי המערערת הסתייעה בעורך דין פרטי. המשיבות 2-1 טענו עוד כי הדו"ח הכספי שצירפה המערערת מתאר את מצב העמותה ביחס לסוף שנת 2020 בלבד, וטענו גם שהדו"ח לא מצביע על מחסור כלכלי אלא על כך שהמערערת מקבלת תמיכות. טענה נוספת שהעלו, תוך הפניה לבש"מ 1331/20

העמותה הקהילתית גבעת מרדכי ירושלים נ' רשות מקרקעי ישראל (23.2.2020), היא שאם היה יסוד להניח שיתקבל הערעור, המערערת הייתה מבקשת תרומות מחברי העמותה או חברי הקהילה. נטען גם ביחס לסיכויי ההליך.

לשיטתה של המשיבה 3, טענת המערערת כי היא נעדרת משאבים או נכסים מצריכה דווקא את חיובה בהפקדת ערובה, ואף מצויה בסתירה לטענתה כי יש לה איתנות פיננסית לצורך מימוש ההקצאה נושא הערעור. כמו כן, בכך שהמערערת לא שילמה את הוצאותיה בערכאה קמא, יש הצדקה לדחות את בקשתה דנן. עוד טוענת המשיבה 3 כי פוטנציאל הנזק שייגרם לה משמעותי מאחר שהיא מסתמכת על תרומות של מתפללים שנועדו להקמת בית כנסת.

כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית מלאה; וסיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)).

עיון בדוחות הכספיים של המבקשת מראה כי אמנם פעילותה אינה מניבה רווחים, אך יש לה רכוש קבוע. המערערת לא הבהירה מדוע אין בידה להשתמש ברכושה זה כדי לגייס את הסכומים הנדרשים. בדומה, המערערת גם לא הבהירה האם ניסתה להיעזר בחבריה או במשתמשים בשירותיה לשם איסוף הסכום. ייצוגה על-ידי עורך דין מעלה אף הוא תהיות האם אין ביכולתה לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה. כן נתתי דעתי לטענות המשיבות בדבר אי-תשלום ההוצאות בערכאה קמא. בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה לפטור מאגרה ומערובה, אך בשים לב לכך שהמבקשת היא עמותה ללא מטרת רווח, מצאתי להפחית במעט את האגרה והערובה (ראו, עע"מ 2638/20 עמותת בר-קיימא לתרבות אמנות מוסיקה ושלום נ' ראש עיריית ירושלים (24.5.2020)).

אין בידי לקבל את טענת המערערת כי היא פטורה מתשלום אגרה לפי תקנה 19(ב)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, שכן תקנה זו עוסקת בתובענה ייצוגית בהתאם לתקנה 7א לתקנות אלה.

סוף דבר, המערערת תשלם אגרה בסכום של 2,500 ש"ח ותפקיד ערובה בגובה 20,000 ש"ח, וזאת עד ליום 29.6.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.