בש"מ 178/15 עמית יושע נ. עיריית הוד השרון

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד מיום 30.12.2014 (ת"צ 46432-01-14). הבקשה הוגשה ביום 11.1.2015, ובגדרה עותר המבקש כי תינתן לו ארכה להגשת ההליך עד ליום 8.2.2015. המשיבה מתנגדת לבקשה.

הנימוק היחיד אשר עומד בבסיס בקשת הארכה הינו עומס עבודה במשרדו של בא כוח המבקש. ואולם, נקודת המוצא הינה כי בעל דין נדרש לעמוד במועדים הקצובים בדין להגשת הליך ערעורי. אף שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, לא בנקל יהיה בכוחה של טענה בדבר עומס עבודה כדי להצדיק מתן ארכה, שאם לא כן יהפכו המועדים הקבועים בדין לאות מתה (ראו והשוו גם, ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט , פ"ד נה(2) 904, 908). משכך, ומשהטענה לעניין עומס עבודה נטענה באופן לקוני וללא פירוט - איני סבור כי יש בה כדי להצדיק את מתן הארכה המבוקשת.

עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר לעובדה שהבקשה הוגשה בתוך המועד, האיזון הראוי הינו ליתן למבקש אפשרות להגיש את ההליך תוך פרק זמן קצר וקצוב של 5 ימים מיום המצאתה של החלטה זו, בכפוף לתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ לטובת המשיבה בגין הגשת בקשה זו. בעת הגשת ההליך ימציא המבקש למזכירות בית המשפט אסמכתא על ביצוע התשלום האמור. כמו כן, דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח. למען הסר ספק מובהר, כי החיוב בהוצאות יחול בין אם תוגש בקשת רשות הערעור בסופו של יום ובין אם לאו.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטה זו לידי הצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, וכן לעדכן את בא כוח המבקש טלפונית בדבר תוכנה.