פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
2810/08 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשת:
לשכת עורכי הדין בישראל
נ ג ד
המשיב:
סאמר סורח'י עבד אל כרים מוחמד
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
1.פסק הדין, נשוא בקשה זו, ניתן ביום 10.3.2008. ביום 27.3.2008 ביקשה המבקשת להגיש עתירה לקיום דיון נוסף. מאחר שחלפו למעלה מ-15 יום ממתן פסק הדין נדרשה המבקשת לבקשה להארכת מועד. בבקשה נטען כי פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים, ומבלי שהצדדים זומנו לשימוע פסק הדין. לטענת המבקשת למדה היא לראשונה על פסק הדין מאתר האינטרנט וכי עד היום לא בוצעה לה המצאה כדין. המשיב מתנגד לבקשה להארכת מועד.
2.
תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. עוד נקבע בתקנה זו, כי רשם רשאי להאריך את המועד, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. אכן, בשונה מן הכלל הרגיל, מירוץ המועדים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין, ולא ביום המצאתו לבעלי הדין (ראו, בש"א 8160/07 חממי נ' אוחיון (לא פורסם, 1.11.2007); בש"א 7155/06 בן יונה נ' אינסל (לא פורסם, 3.10.2006)). עם זאת, מקום בו נבצר מבעל דין להגיש עתירה לדיון נוסף במועד בשל אי ידיעתו על פסק הדין ואי קבלתו לידיו זמן סביר לפני תום המועד, עשוי לקום "טעם מיוחד" לצורך הארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף (ראו, בשג"ץ 7596/02 מריו נ' משרד הפנים (לא פורסם, 10.10.2002)). שיקולים נוספים שיילקחו בחשבון הם מהותו של האינטרס העומד על הפרק, כמו גם האינטרסים הנגדיים של בעלי הדין האחרים, ובראשם אינטרס ההסתמכות והציפייה ביחס לסופיות ההליכים (ראו, בש"א 6708/00 אהרן נ' אהרן , פ"ד נד(702 (4)), וכן משך הארכה המבוקשת וסיכויו הלכאוריים של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.
3.
במקרה שלפניי, פסק הדין ניתן ביום 10.3.2008 שלא במעמד הצדדים. לטענת המבקשת, לא הודע לה מבעוד מועד על מתן פסק הדין, ולמעשה עד היום לא בוצעה לה מסירה של פסק הדין. לדבריה, פסק הדין הגיע לידיה לראשונה מאתר האינטרנט של בית המשפט העליון ביום 13.3.2008. מבירור במזכירות בית המשפט עולה כי אכן עקב תקלה הצדדים לא קיבלו הודעה מראש אודות מתן פסק הדין. כן מעלה הבירור כי פסק הדין לא הומצא למבקשת בסמוך לאחר נתינתו. נסיבות אלה מקימות "טעם מיוחד" למתן אורכה, בשים לב גם לכך שמדובר באיחור קצר ביותר של יומיים בלבד. במצב דברים זה, ומשאין בידי לשלול לחלוטין את סיכויי ההליך, שוכנעתי כי יש מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף עד למועד הגשתה בפועל.
ניתנה היום, כ"ה באדר ב'
תשס"ח (1.4.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת