פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
6068/08 - א'
בפני:
כבוד הרשמת
גאולה לוין
המבקשים:
1. גיל נוי
2. פנחס נחמיאס
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
2. מנהל מקרקעי ישראל
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.
1.
ההליך נסוב על פסק דין של בית משפט זה בו נדחה ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, אשר דחה את עתירת המערערים כנגד ביטול זכייתם במכרז להקמה של מכון לרישוי כלי רכב. פסק הדין ניתן ביום 4.6.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 30.6.2008. נתבקשה בה ארכה עד ליום 30.7.2008 להגשת בקשה לדיון נוסף. נטען בה כי למבקשים דרושה הארכה לצורך הכנת הבקשה לדיון נוסף באופן ראוי, בהיותה מושתתת על עניין מהותי וחשוב מאין כמותו. המשיבים מתנגדים לבקשה.
2.
תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד - 1984 קובעת כי יש להגיש עתירה לדיון נוסף תוך 15 יום מעת מתן פסק הדין. ניתן להאריך את המועד רק אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. עקב טיב ההליך, הכלל הנוהג בעניין זה הוא שיש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי.
3.
המבקשים פנו לבית המשפט באיחור של כעשרה ימים. הם ביקשו ארכה של חודש נוסף. כדי להצדיק את האיחור ולהאריך את המועד נדרשים הם להצביע על "טעם מיוחד". לגבי כל איחור, ואפילו איחור של ימים ספורים בלבד, לא תינתן ארכה כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (לא פורסם, 23.8.2006). במקרה דנן, הבקשה להארכת מועד מבוססת על טענה בדבר הצורך להכין את הבקשה לדיון נוסף באופן ראוי. טענה זו – שנטענה בעלמא ולא נתמכה בתצהיר - אינה יכולה להקים "טעם מיוחד" כנדרש. הבקשה מנוסחת בצורה כללית ואינה מבהירה מדוע זקוקים המבקשים לפרק זמן כה ארוך. ברגיל, פרק הזמן הקבוע בדין להגשת הליך אמור להספיק לבעלי הדין, גם כאשר הכנתו של ההליך דורשת התמודדות עם סוגיות מורכבות. יתרה מכך, מעיון בפסק הדין לא שוכנעתי כי מ דובר בנושא סבוך ומורכב בצורה יוצאת דופן, שיש בה כדי להצדיק ארכה כה ממושכת להגשת ההליך. אוסיף, כי גם אם סברו המבקשים כי הם זקוקים לארכה, היה עליהם לפנות ולבקשה מבית המשפט בתוך המועד הקבוע בדין. לא ניתן כל הסבר למחדלם מעשות כן. נמצא, כי המבקשים לא הציגו שום טעם ממשי, לא כל שכן "טעם מיוחד" כנדרש לעניין בקשה לדיון נוסף. יתרה מכך וזה העיקר בעיני, על פני הדברים סיכויי ההליך נראים קלושים. דומה
כי בפסק הדין לא נפסקה כל הלכה שעומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה יש מקום להורות על קיומו של דיון נוסף. על כן, בהתאם לאמות המידה של סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, לא מתקיימת עילה לקיים דיון נוסף.
הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, י"ד בתמוז
תשס"ח (17.7.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת