בש"מ 6764/21 משרד הפנים נ. סמואל מדואביצ'י

אכן, וכפי שציין המשיב ובצדק, התנהלותו הדיונית של המבקש אשר מגיש בקשות חוזרות ונשנות למתן הארכת מועד – מעוררת קושי. עם זאת, בענייננו קיימים מספר פרמטרים המצדיקים היענות לבקשה, גם אם באופן חלקי. כך, בקשת הארכה דנן הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, והמבקש אף חזר והדגיש כי הוא לא ביקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין. בכך יש כדי לאיין את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיב. עוד אציין את טענת המבקש כי פרק הזמן הנוסף הדרוש לו להגשת ההליך נובע מן הצורך לקבל את אישור הגורמים המתאימים על כל האילוצים הכרוכים בכך. יובהר, כי בנסיבות מסוימות ניתן להתחשב בטענה כגון דא עת מוגשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף

(ראו והשוו, בש"מ 1431/20 רשות האוכלוסין משרד הפנים נ' פלונית

(24.2.2020); בשג"ץ 3370/20 הרבנות הראשית נ' עמותת הפורום החילוני (31.5.2020); בש"א 1315/21 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' רייך

(1.3.2021)). ממילא ניתן לתת לטענה זו משקל, במקרים מתאימים, בבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי "רגיל" .

לפיכך, ולא בלי התלבטות, באתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה חרף התנגדות המשיב ואולם בנסיבות העניין אין מקום למתן הארכה שהתבקשה, והמבקש יהא רשאי להגיש את ההליך הערעורי עד ליום 18.11.2021.

יובהר, כי לא אטה למתן כל ארכה נוספת.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, וההחלטות שניתנו בהליך דנן יצורפו כנספח.