בש"מ 7517/14 עיריית קריית אתא נ. אגודת הגליל ואח'

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה מיום 14.9.2014 (עת"מ 27088-07-13). בפסק הדין התקבלה עתירתם של המשיבים ונקבע כי על המבקשת לחדול מגביית דמי כניסה לפארק מסוים ממי שאינם תושבי העיר, וזאת בהתאם לסעיף 249(8) לפקודת העיריות [נוסח חדש], כפי שתוקן בשנת 2007 (תיקון מס' 109, ס"ח 2083, עמ' 124). בקשת הארכה, בצירוף הודעת הערעור, הוגשו ביום 6.11.2014, באיחור של 14 ימים מעבר למועד הקצוב בדין. המשיבים מתנגדים לבקשה.

הנימוק העומד בבסיס הבקשה הינו טעות של באת כוח המבקשת ביחס לסד הזמנים הקבוע בדין להגשת הערעור. לדבריה, טעתה לסבור כי פרק הזמן העומד לרשותה להגשת הערעור הינו 45 ימים (לא כולל ימי הפגרה), ולא 30 ימים כקבוע בדין. אכן, הכלל הוא כי טעות לעניין מועדי ההשגה על החלטות ופסקי דין של בית המשפט לעניינים מינהליים אינה מקימה, דרך כלל, עילה למתן ארכה, וזאת בהיותם של מועדים אלו דין מושרש וידוע (למשל, בש"ם 2691/09

שוורץ נ' משרד הביטחון

(19.5.2009)). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בנסיבות כגון אלו הקיימות בענייננו, בהן יוזם ההליך מיוצג על ידי עורך דין. עם זאת, אין מדובר במסקנה קטגורית ויש לבחון כל מקרה על רקע כלל נסיבותיו הרלוונטיות (ראו והשוו, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)).

מששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו קיימים מספר שיקולים, אשר בהצטברם יחד מצדיקים היעתרות לבקשת הארכה בכפוף לפסיקת שכר טרחת עורך דין לטובת המשיבים. ראשית , בנסיבות העניין לא התרשמתי כי הטעות נבעה מזלזול בסדרי הדין או מהתנהלות חסרת תום לב. שנית , לא השתכנעתי כי המשיבים הסתמכו על תקופת האיחור דווקא, וממילא עוצמת הפגיעה בציפייתם לסופיות ההליך אינה גבוהה (ראו והשוו, רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת (29.1.2002)) . ודוק: אין בידי לקבל את עמדת המשיבים לפיה בפנייתה של המבקשת לשר הפנים לשם קבלת היתר לגביית דמי כניסה, יש כדי לשנות מן המסקנה האמורה. שלישית , ולא פחות חשוב מן האמור עד כה: אין מחלוקת בין הצדדים כי ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו - שהינו ערעור בזכות - מעורר סוגיה משפטית אשר טרם נדונה על ידי בית משפט זה (וראו סעיף 18 לתגובת המשיבים). סבורני כי למצער ניתן לומר שמדובר בסוגיה אשר ראוי לאפשר למבקשת להעלותה, וזאת מבלי להביע עמדה פוזיטיבית לגבי סיכוייה. דברים אלו תומכים אף הם במתן הארכה המבוקשת.

התוצאה היא, כי בקשת הארכה מתקבלת וזאת בכפוף לתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪ לטובת המשיבים. המבקשת תמציא למזכירות בית המשפט - תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו - אסמכתא על ביצוע התשלום האמור. לאחר המצאת האסמכתא תפתח המזכירות תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערעור וכן את החלטתי זו.