בש"מ 762/13 רוני טל [טוקוולי] נ. ועדת ערר המחוזית ת''א

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בעע"ם 2131/12 מיום 16.1.2013.

על פי תקנה 4 ל תקנות סדר הדין בדיון נוסף , תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות דיון נוסף ) המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין, ומכאן כי המועד האחרון להגשת ההליך חל מחר, 31.1.2013 (והדבר הובהר למבקשים במכתב מאת מזכירות בית המשפט מיום 27.1.2013, אשר על פי תרשומת בתיק הוקרא להם טלפונית ביום 28.1.2013). המבקשים עותרים להארכת מועד להגשת העתירה עד ליום 15.2.2013, בציינם כי פסק הדין נמסר לידיהם רק ביום 23.1.2013.

2.

בית משפט זה עמד לא אחת על כך שבכל הנוגע למועד שנקבע כאמור בתקנה 4 לתקנות דיון נוסף מתחיל מניין הימים להגשת העתירה ביום מתן פסק הדין , ולא במועד המצאתו לידי בעלי הדין. כלל זה נובע "מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון" (בש"א 7155/06 בן-יונה נ' עו"ד יניב איסל (3.10.2006)) וככזה שמור הוא למקרים נדירים ויוצאי דופן בהם בפסק הדין נפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, או בשל היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה ליבון נוסף לפני הרכב מורחב של שופטים . מאופיו המיוחד של ההליך כאמור אף נובעת גישה קפדנית ומצמצמת לעניין קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף (ראו למשל בשג"ץ 9099/01 אבו הרביד נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 2 (26.12.2001)).

במקרה דנן הטעם היחיד אותו ציינו המבקשים בבקשתם - אשר הוגשה היום, 30.1.2013 - הוא כאמור העובדה שפסק הדין הומצא לידיהם רק ביום 23.1.2013. ואולם, וכאמור לעיל, ככלל אין בכך כדי לעצור את מניין הימים להגשתו של הליך הדיון הנוסף, ובבקשתם הלקונית, שאינה נתמכת בתצהיר ואשר לא צויין בה דבר לעניין הטענות אותן מבוקש להעלות בעתיר ה לדיון נוסף, לא סיפקו המבקשים כל טעם המצדיק לסטות מכלל זה בעניינם .

בנסיבות אלו אין בידי להיעתר לבקשה, והיא נדחית, אפוא. המבקשים יוכלו להגיש עתירתם עד מחר, המועד האחרון הקבוע בדין להגשת ההליך.

מזכירות בית המשפט תעביר החלטה זו לידי המבקשים, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה, וככל הניתן תוודא טלפונית שההחלטה הגיעה ליעדה.