בש"מ 792/15 מיכאל כצמן נ. משטרת ישראל

ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי מיום 26.1.2015 בעע"מ 373/15, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון ונקבע כי סכומו יופחת מסך של 30,000 ש"ח לסך של 13,000 ש"ח.

1.

המערער הגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון במסגרת הליך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (בעת"מ 40568-12-14). ביום 26.1.2015 קבע הרשם ג' לובינסקי כי הוא אינו משוכנע שהמערער נעדר יכולת להפקיד את העירבון. הרשם ציין כי לא הונחה תשתית מלאה ומופרטת בדבר מצבו הכלכלי של המערער, וכי מעיון בתדפיסי הבנק שלו עולה כי בבעלותו ניירות ערך הנמכרים לעתים קרובות בסכומים של אלפי שקלים. כן נקבע, כי לא הורם הנטל להוכיח חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה. על כן, דחה הרשם את בקשת המערער אך הפחית את סכום העירבון כאמור.

2.

מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שגוי, שכן העתירה אכן מצויה בסמכותו העניינית. עוד טוען המערער, כי הונחה תשתית מלאה ומפורטת אודות מצבו הכלכלי, וכי אין בבעלותו ניירות ערך. לעמדתו, ביום 12.11.2014 הוא מכר את כל ניירות הערך בסכום של 38,598 ש"ח וכי סכום זה הוצא מתוך אילוץ. כן טוען המערער, כי אין לו כל סיוע או יכולת לקבל סיוע מאחרים. המערער מציין כי הוא קורס תחת נטל של "ביצוע עבירות" נגדו.

1.

דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)) .

המערער לא הציג תשתית עובדתית חדשה בעניין מצבו הכלכלי. בהודעת הערעור הוא חוזר על טענותיו כפי שהועלו בפני הרשם, ללא כל שינוי מהותי המצדיק סטייה מהחלטתו. החלטת הרשם מנומקת דייה, תוך שמפורט בה מדוע אין המערער זכאי לפטור המבוקש . יתר על כן, גם לגופם של דברים, המערער לא הצביע על נימוקים שיצדיקו התערבות בהחלטתו של הרשם.

2.

זאת ועוד, הלכה היא כי בבקשה לפטור מעירבון נדרש להוכיח כי סיכויי ההליך בעלי ממשות גדולה יותר אף מאשר בבקשה לפטור מאגרה (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007)). סבורני כי ההליך לא מגלה עילה במידה שתצדיק פטור מהפקדת ערבון. המערער טוען כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע שאין בסמכותו העניינית לדון במקרה, בעוד שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע מפורשות כי העתירה אינה מצויה בסמכותו על פי סעיפים 3 ו-5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

3.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער יפקיד את העירבון בתוך 14 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. לא יעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.