פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
803/21
לפני:
כבוד הרשמת דר להב
המבקשות:
1. רמ- ק.ר.מ. סחר בינלאומי בע"מ
2. דחס מנוף ושירותים אשקלון (1979)
בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. ר.ג.א שירותים וניקיון (ישראל) 1987 בע"מ
2. עיריית אלעד
3. התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ
4. שלג לבן (1986) בע"מ
5. נאות דורית בע"מ
6. חן המקום בע"מ
7. צבי כהן אקולוגיה בע"מ
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור; תשובות
המשיבות 1 ו-2
החלטה
1.
המשיבה 1 הגישה עתירה מנהלית נגד זכייתה של המבקשת במכרז שפרסמה המשיבה 2, עיריית אלעד. במהלך הדיון שהתקיים ביום 14.12.2020, הציע בית המשפט קמא לצדדים הצעה, לפיה המשיבה 2 תוותר על האופציה להארכת ההסכם עם המבקשת בתום שלוש שנות ההסכם, ואילו המשיבה 1 תמשוך את עתירתה. המשיבות 2-1 הסכימו להצעה והמבקשת התנגדה לה, אולם בית המשפט דחה את התנגדותה ונתן פסק דין ברוח האמור, במועד הדיון.
2.
אין חולק כי המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 28.1.2021 ואילו הבקשה שלפניי – להארכת מועד להגשת הערעור – הוגשה ביום 3.2.2021, היינו באיחור של 6 ימים. נימוקי הבקשה הם בעיקרם שניים: ראשית, "תקופת הקורונה" והסגרים, אשר גרמו לעבודה בלתי סדירה הן אצל המבקשת והן אצל באי כוחה; שנית, העובדה שמנכ"ל המבקשת היה חולה (צורף אישור מחלה לפיו הומלץ על מנוחה בין הימים 16.12.2020 ועד 2.1.2021). לפי הנטען, השילוב של שני אלה גרמו לכך שלא ניתן היה להידבר ולקבל החלטות מושכלות ביחס להגשת הערעור, ולמעשה רק ביום 2.2.2021 (לאחר שחלף המועד להגשת הערעור) עלה בידי המבקשת ובאי כוחה להיפגש ולהחליט על הגשת הערעור. המשיבות 2-1 מתנגדות לבקשה.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, תקנה 38 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כי על מנת להאריך מועד להגשת ערעור נדרשים "טעמים מיוחדים שיירשמו". בענייננו, הבקשה נסמכת, כאמור, על שני טעמים מרכזיים: שיבוש סדרי העבודה אצל המבקשת ובאי כוחה, עקב מגפת הקורונה ומחלתו של מנכ"ל המבקשת. שילוב הדברים, לפי הנטען, מנע קבלת החלטות בנוגע להגשת הערעור. כבר נפסק, כי יש מקום לנקוט גישה ליברלית בעת בחינת בקשה להארכת מועד המבוססת על השלכות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק. עם זאת, טענות אלה יש לפרט כדבעי ולתמוך בתצהיר, "אחרת תאמר כי כל בקשה להארכת מועד שמוגשת בתקופה זו תתקבל 'אוטומטית' באופן שיהפוך את המועדים הקבועים בדין לפלסתר" (בש"א 4484/20 פלוני נ' פלוני (20.7.2020)). לאחר שעיינתי בתצהיר התומך בבקשה, בו נטען כי העבודה במשרד באי כוח המבקשת הייתה "בלתי סדירה לחלוטין", לא שוכנעתי הנסיבות שפורטו בו די בהן כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד. בפרט, לא הובהר מדוע לא הוגשה הבקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד להגשת הערעור, גם אם טרם התקבלה החלטה סופית על הגשת הערעור.
בדומה, נקבע בפסיקה כי מחלת בעל דין עשויה להיות מוכרת כ"טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אם הוכח דבר קיום המחלה בתקופה הרלוונטית ואם הוכח שבשלה נבצר היה ממנו לטפל בעניין (בש"מ 6439/19 ברקול נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון (24.12.2019)). בענייננו, אמנם צורף אישור מחלה של מנכ"ל המבקשת, בו צוין כי בין הימים 16.12.2020 – 2.1.2021 מומלצת מנוחה. עם זאת, גם בהקשר זה, לא די בכך. אישור המחלה נוגע לפרק זמן של כשבועיים, בעוד שלצורך הגשת הערעור עמדו 45 ימים. בנסיבות אלה, לא הוכח כי המחלה מנעה את קבלת ההחלטה על הגשת הערעור.
4.
מסקנתי היא כי אין די בנימוקי הבקשה כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור. הבקשה נדחית, אפוא. בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"א באדר התשפ"א (23.2.2021).
דר להב
ר ש מ ת