החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"מ 9153/17 הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים נ. חדו"ש- לחופש דת

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ארכה להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים, וכן בקשה להמשך עיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן ארכה חלקית להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים, עד ליום 7.12.2017. נקבע כי הגשת בקשת ארכה בתוך המועד אינה מקנה ארכה אוטומטית וכי נדרש הסבר מנומק לאיחור. בקשה להמשך עיכוב ביצוע תוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים לאחר הגשת הערעור.

העובדות

המבקש ביקש ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 1.10.2017. המבקש טען כי סוגיה הנוגעת לחוות דעת נמצאת אצל היועץ המשפטי לממשלה ולכן עשויה להשפיע על הגשת הערעור. המשיבה התנגדה למתן הארכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת בקשת ארכה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה טעם לקבלתה?
  2. 2.האם יש להיעתר לבקשת הארכה להגשת ערעור כאשר לא הוסבר מדוע לא ניתן היה לעמוד במועד הסטטוטורי?
  3. 3.האם ניתן לבקש המשך עיכוב ביצוע או סעד זמני בערעור לפני הגשת ההליך הערעורי בפועל?

הלכות

  1. 1

    הגשת בקשת ארכה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה טעם של ממש התומך בקבלתה, שכן היא מחלישה את אינטרס ההסתמכות על סופיות פסק הדין

    ״הגשת בקשת ארכה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה טעם של ממש התומך בקבלתה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת בקשת ארכה בתוך המועד אינה מקנה ארכה אוטומטית, ונדרש הסבר מפורט ומנומק מדוע לא יוכל בעל הדין להגיש את הערעור בזמן

    ״עדיין נדרש הסבר מפורט ומנומק מדוע לא יוכל בעל הדין להגיש את הערעור בזמן״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני בנוגע לפסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים ניתנת להגשה לבית המשפט העליון רק לאחר הגשת ההליך הערעורי בפועל

    ״בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים או למתן סעד זמני בנוגע אליו ניתן להגיש לבית משפט זה רק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארכה
  • הגשת ערעור
  • בקשת ארכה
  • עיכוב ביצוע
  • סעד זמני
  • בית המשפט לעניינים מינהליים
  • סופיות פסק הדין
  • טעם של ממש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"מ

9153/17 -

א'

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד

המשפטים

נ ג ד

המשיבה:

חדו"ש- לחופש דת ושוויון

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך

החלטה

אכן, צודק המבקש כי הגשת בקשת ארכה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה טעם של ממש התומך בקבלתה, וזאת מאחר שהדבר מחליש עד מאד את אינטרס ההסתמכות של המשיבה על סופיות פסק הדין. עם זאת, הגשת בקשת ארכה בתוך המועד אינה "נוסחת קסם" ואינה מקנה ארכה אוטומטית. עדיין נדרש הסבר מפורט ומנומק מדוע לא יוכל בעל הדין להגיש את הערעור בזמן.

בענייננו, המבקש ציין כי "סוגיית התמיכות אשר נדונה בחוות הדעת שהתבקשה בפניית לבקשת מידע מושא העתירה [כך במקור - ג'ל'], מונחת על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, הן בהיבט המהותי והן בהיבט חופש המידע. בעניין זה נקבעה כבר ישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה". עוד צוין כי "לעמדה שמבקש היועץ המשפטי לממשלה לגבש בנושא האמור, ישנה השלכה על עמדת המדינה ביחס לפסק דינו של בית משפט קמא, ובכלל זה האפשרות כי יוגש ערעור". ואולם דומני כי באמירות כלליות אלה אין די. כך, שכן לא הובהר מדוע לא ניתן היה לשקול את הדברים - ולמצער את אותו חלק שרלוונטי לשאלת הגשתו של הערעור - במהירות רבה יותר, באופן אשר יאפשר עמידה במגבלת הזמן הסטטוטורית להגשת ערעור (והרי אין צורך לומר כי מגבלת זמן זו מחייבת את המדינה בדומה לכל בעל דין אחר). אף לא הובהר למתי נקבעה הישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה; מה גם שאין זה ברור האם ההחלטה בדבר נחיצות הגשתו של הערעור תוכל להתקבל בסמוך לאחר הישיבה, או שמא יידרש לכך זמן נוסף (מה שעשוי לחייב ארכות נוספות).

משאיזנתי בין השיקולים השונים והבאתי בחשבון את עמדת המשיבה (המתנגדת למתן הארכה), רואה אני להיעתר לבקשה באופן חלקי וליתן למבקש ארכה מדודה - עד ליום 7.12.2017 - להגשת הערעור. דבר הארכה יצוין בפתח הערעור, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח (ועל מנת למנוע תקלות אציין כי מדובר בערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 1.10.2017 בעת"מ 43828-02-17).

באשר לבקשה להמשך עיכוב ביצוע פסק הדין: בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים או למתן סעד זמני בנוגע אליו ניתן להגיש לבית משפט זה רק לאחר הגשת ההליך הערעורי בפועל (תקנה 43 ל תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין) , התשס"א-2000 . ראו למשל: בש"מ 5283/15 פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל (31.7.2015); בש"מ 7727/12 Okorom נ' משרד הפנים (8.11.2012). עוד השוו, בש"א 4592/13

סייג נ' עו"ד איתן ארז (17.7.13); בש"א 3737/15

פלונית נ' פלוני (1.7.2015)). על המבקש לפנות אפוא בעניין זה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ה' בכסלו התשע"ח (23.11.2017).

גלעד לובינסקי זיו, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

הלכות

  1. 1הגשת בקשת ארכה בתוך המועד הקבוע בדין מהווה טעם של ממש התומך בקבלתה, שכן היא מחלישה את אינטרס ההסתמכות על סופיות פסק הדין
  2. 2הגשת בקשת ארכה בתוך המועד אינה מקנה ארכה אוטומטית, ונדרש הסבר מפורט ומנומק מדוע לא יוכל בעל הדין להגיש את הערעור בזמן
  3. 3בקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני בנוגע לפסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים ניתנת להגשה לבית המשפט העליון רק לאחר הגשת ההליך הערעורי בפועל