בש"פ 10310/08 איתאר אבו גרבייה נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בדבר דחיית הדיון במעצרו של העורר ליום 28.12.2008 עקב דחיית מועד הגשת תסקיר שירות המבחן.

הרקע העובדתי

1.

ביום 28.11.2008 הוגש נגד העורר כתב אישום במסגרתו יוחסה לו עבירה של סחר בנשק (לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ' מזרחי ), שדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, קבע ביום 1.12.2008 כי מאחר שמדובר בסחר בנשק, קיימת עילת מעצר סטטוטורית. יחד עם זאת, נוכח "חולשת הראיות" הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שירות המבחן לצורך בחינת חלופות מעצר. הדיון נדחה ליום 14.12.2008 ובינתיים נותר העורר במעצר.

3.

ביום 2.12.2008 ביקש שירות המבחן להאריך את המועד להגשת תסקיר מעצר עד ליום 25.12.2008. בנימוקי הבקשה צויין כי שירות המבחן נמצא תחת עומס עבודה רב וכן כי אנו עומדים לפני חופשת חג הקורבן בה חלק מעובדי המדינה נמצאים בחופשה בת שבוע ימים.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, קבע כי התסקיר יוגש עד ליום 25.12.008 וכי הדיון יידחה ליום 28.12.2008 בשעה 9:30. על כך הערר שלפניי.

טענות העורר

4.

העורר טוען כי שגה בית המשפט קמא שעה שהחליט לקבל את בקשתו של שירות המבחן ללא עוררין וללא קבלת תגובתו. המשמעות המעשית של החלטה זו היא שמעצרו של העורר הוארך ב-14 ימים נוספים לפחות. העורר מבקש להורות על שחרורו לחלופת מעצר ולחילופין לקבוע שהדיון יתקיים במועד המקורי, דהיינו ביום 14.12.2008.

5.

בדיון שהתקיים לפניי התייחס ב"כ העורר, עו"ד מ' אבו גוש, להליכים שהתקיימו בעניין מעצרו של העורר עובר להגשת כתב האישום (מעצר ימים) אז החליט בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגן הנשיא השופט ש' פיינברג ) על שחרורו של העורר למעצר בית בתנאים מגבילים. החלטה זו נהפכה על ידי בית המשפט המחוזי אשר הורה על מעצרו של העורר ל-5 ימים נוספים וערר שהוגש לבית המשפט העליון התקבל באופן חלקי בלבד.

6.

עו"ד אבו גוש ציין עוד כי כל הערכאות שדנו בתיק סברו כי עוצמת הראיות בתיק חלשה ועובדה זו מצדיקה את שקילת שחרורו של העורר ממעצר. לטענת עו"ד אבו גוש, העומס המוטל על שירות המבחן אינו שנוי במחלוקת אלא שהתוצאה של הדבר, הותרת העורר במעצר שבועיים נוספים, הינה קשה ופוגעת בזכויותיו של העורר ובכבודו כאדם. לדברי עו"ד אבו גוש, בתי המשפט נעתרים לבקשות דחייה של שירות המבחן כדבר שבשגרה ומדובר בתופעה חמורה.

7.

ב"כ העורר ציין כי העורר מוכן להעמיד ערבויות כספיות ולהתייצב בתחנת המשטרה וכן מוכן הוא לכל תנאי אחר שייקבע. עוד ציין כי אין הכרח שתסקיר המבחן ייערך על ידי דובר ערבית בלבד שכן העורר דובר עברית.

טענות המשיבה

8.

ב"כ המשיבה, עו"ד א' פטל, ציינה כי מדובר בערר נקודתי על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 3.12.2008 בלבד, המתייחסת לדחיית מועד הגשת התסקיר ודחיית מועד הדיון בעקבות כך, ועל כן אין כל צורך להתייחס לטענות החורגות מעניין זה.

9.

עוד ציינה עו"ד פטל כי בית המשפט המחוזי קבע שחומר הראיות מקים סיכוי סביר להרשעה, אך יש חולשה מסוימת ובעטיה הוחלט לקבל תסקיר מעצר. בנוסף צויין כי לעורר עבר פלילי (מהרישום הפלילי שהוגש לעיוני לא התרשמתי שמדובר בעבר פלילי מכביד, שכן מדובר בעבירה בודדת של פירוק רכב גנוב).

10.

אשר לערר גופו, טוענת עו"ד פטל כי בקשת שירות המבחן מעידה על מצוקת כוח אדם כללית עקב חג הקורבן, לאו דווקא מחסור בקציני שירות מבחן דוברי ערבית. מדובר על בעיה אובייקטיבית אשר בעטיה אין מנוס אלא להותיר את העורר במעצר פרק זמן של שבועיים נוספים, עם כל הקושי שבדבר. עוד צויין כי ב"כ העורר עצמו לא פנה לשירות המבחן כדי לברר האם ניתן להקצות קצין מבחן דובר עברית לעריכת התסקיר בעניינו של העורר.

דיון והכרעה

11.

המחלוקת במקרה דנן מצטמצמת לשאלה האם ראוי לשחרר את העורר, עוד בטרם קבלת תסקיר שירות המבחן, לחלופת מעצר.

12.

ככלל, לבית המשפט סמכות לשחרר נאשם (ולו זמנית) לחלופה, גם ללא תסקיר מעצר [ראו: בש"פ 4519/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.5.2008)]. אולם, את הסמכות להורות על שחרור נאשם אף מבלי להיזקק לתסקיר מעצר יש להפעיל תוך בחינה קונקרטית של החלופות המוצעות ועריכת האיזונים המתאימים [בש"פ 8576/07 סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.10.2007)]. באי כוח הצדדים, כל אחד מהם על פי נקודת ראותו, התייחסו לעובדה ששירות המבחן מצוי במצוקת כוח אדם אשר היא שהביאה לעיכוב בקבלת תסקיר מעצר. עיכוב זה כשלעצמו, אשר במקרה דנן נגרם בעטיו של חג הקורבן, אינו מצדיק את שחרורו של העורר לחלופת מעצר ללא בחינה קונקרטית ומתאימה של החלופה.

13.

כך גם בענייננו. בית המשפט המחוזי קבע כי יש עילה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל כך אין חולק (מדובר בעילת מעצר סטטוטורית). כמו כן אין חולק כי אכן קיימת תשתית ראייתית לכאורית, אלא שהיא חלשה יחסית. לכן היה בית המשפט מוכן לשקול את שחרורו של העורר לחלופת מעצר ולשם כך הורה על קבלת תסקיר שירות מבחן. שירות המבחן הוא הגורם המקצועי אשר מתרשם הן מנסיבותיו האישיות של העורר והן מן הערבים המוצעים והוא מגיש לבית המשפט את המלצתו בעניין מידת מסוכנותו של הנאשם הספציפי ומידת היכולת של החלופה המוצעת והמפקחים המוצעים לאיין את המסוכנות האמורה. כמובן שההחלטה הסופית היא תמיד של בית המשפט, אך לצורך קבלת תמונה מלאה הוא נעזר בשירות המבחן.

14.

ב"כ העורר לא הצביע על נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות את שחרורו לחלופה בטרם קבלת תסקיר (למעט חולשת הראיות כשלעצמה). בנוסף, אין מדובר בדחייה למועד לא ידוע (כפי שקרה למשל כאשר היו עיצומים בשירות המבחן לפני כחצי שנה) אלא בדחייה בת שבועיים ימים - וזאת מבלי לזלזל בקושי של שהייה במעצר משך שבועיים. בנסיבות אלה, לא ראיתי מקום להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בטרם קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

15.

לאחר הדברים שנאמרו אוסיף ואבקש משירות המבחן כי יעשה כל מאמץ להכין את התסקיר בעניינו של העורר בהקדם האפשרי. ב"כ העורר הצהיר כי משפחתו של העורר תהיה זמינה בכל עת ששירות המבחן ידרוש ממנה. ככל שהתסקיר יהיה מוכן בטרם המועד שנקבע (25.12.2008) תימסר על כך הודעה מעדכנת לבית המשפט המחוזי אשר מצדו ישתדל לקבוע את הדיון למועד מוקדם ככל הניתן.

סופו של דבר, הערר נדחה. המזכירות תביא את ההחלטה לידיעתם של שירות המבחן ושל בית המשפט המחוזי.