בש"פ 1040/07 מדינת ישראל נ. עמאר קבועה

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החל מיום 14.2.07.

1.

ביום 14.5.06 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לו, במסגרת ארבעה אישומים, ארבע עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק ); שלוש עבירות של הובלה וסחר בנשק, לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק; שלוש עבירות של ניסיון להפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 וסעיף 25 לחוק; ושלוש עבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

על-פי עובדות כתב האישום קשר אביו של המשיב קשר עם אחרים לרכוש ולייבא רובים ממצרים לישראל. האב צירף לקשר את המשיב ואדם נוסף בשם באסם. האב ובאסם נסעו למצפה רמון וקיבלו לידיהם חמישה רובים בכל פעם ולעיתים אף מחסניות. במסגרת הקשר בדק המשיב כי הדרך לביתו פנויה משוטרים, הודיע על כך לאביו וחזר לביתו. לאחר מכן קיבל המשיב לידיו את הרובים, החזיק בהם והסתירם עד אשר אביו הוציאם ומכר אותם לאחרים. לעיתים אף השתתף המשיב במסירת הרובים לקונים. באישום נוסף נטען כי המשיב ואביו קשרו קשר לפיו יחזיק המשיב בעבור אביו בתחמושת, וכך היה.

2.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. באת-כוח המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל המסוכנות העולה מהעבירות המיוחסות למשיב, אך טענה כי יש לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא י' טימור) נענה לבקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט הדגיש את החומרה הרבה הטמונה בעבירות סחר בנשק במציאות של ימינו ובחשש כי נשק זה יועבר לידי גורמים עוינים. כן ציין שעבירות אלו מקימות עילת מעצר, וכן כי יש ראיות כנגד המשיב. בית המשפט הסתמך על תסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב, בו הועלה חשש כי קיים סיכון לחזרה על התנהגות פורצת גבולות של המשיב. לפיכך סבר בית המשפט כי לא די בערב שאופיו חיובי בעיני שירות המבחן על מנת להצדיק שחרור לחלופת מעצר. בית המשפט ציין אף כי צפוי הליך פלילי קצר, ועל כן הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

3.

הדיון בתיק נדחה מספר פעמים לא מבוטל לבקשת באי-כוח המשיב, ומספר פעמים נוספות לבקשת הצדדים שביקשו לנהל משא ומתן ביניהם. יצוין כי באי-כוח המשיב הצהירו במהלך הדיונים כי אם יהיה צורך בהארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים הם יסכימו לכך. ביום 17.1.06 הודיעה באת-כוח המשיב כי יש לקבוע את התיק להוכחות וכי טיעוני הזוטא של המשיב יוגשו תוך שבוע. כרגע קבוע התיק להוכחות ליום 19.2.07.

4.

המבקשת טוענת כי נערכו מצגים ברורים על-ידי המשיב בפני בית המשפט כי בדעתו להסכים להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, ועל יסוד מצגים אלו הסכים בית המשפט לשוב ולדחות את הדיונים בתיק, ואף באי כוח המבקשת נתנו הסכמתם לדחיות המבוקשות. עוד טוענת המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו הרבה של המשיב לשלום הציבור. כן היא מציינת כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי קיים סיכון ממשי לחזרת המשיב על התנהגותו.

בא-כוח המשיב טען בפני כי ההליכים בתיק זה מתמשכים זמן רב, והתמשכות זו נעוצה אף בהמתנה לתשובת הפרקליטות באשר למשא ומתן שהתנהל בין הצדדים. הסנגור טען כי מעורבותו של המשיב במעשים נשוא כתב האישום הינה שולית וכי הוא נעדר עבר פלילי. כן ציין שבתסקיר שהוגש נאמר כי המשיב נגרר למעשים בהשפעת אחיו הבוגרים. השפעה זו מנוטרלת כיום, שכן אחיו נתון במעצר, ולפיכך ניתן לשחררו לחלופת מעצר. הסנגור ציין כי קבוע מועד הוכחות אחד בלבד, ליום 19.2.07, וכי בכוונתו עוד לנהל משפט זוטא, ולפיכך ההליכים עוד צפויים להימשך לאורך זמן, ומכל מקום לא ניתן לסיימם תוך זמן קצר.

5.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לי הגעתי למסקנה כי יש להיענות לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. העבירות בהן מואשם המשיב חמורות ומלמדות על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו. אמנם יתכן ומעורבים אחרים נטלו חלק גדול יותר בפרשה, אך לא ניתן להמעיט בחלקו של המשיב על-פי עובדות כתב האישום. בעניין דומה אמר המשנה לנשיא מ' חשין:

"האישום שהמשיב עומד עליו לדין הינו אישום המוכיח על אופיו של אדם, שבעבור בצע כסף מוכן הוא לעשות מעשים אשר לא ייעשו ולסכן חיי אדם. רובה קלצ'ניקוב נועד שיירו בו כדי להרוג ולפצוע, ואין צורך בדמיון מפליג או בניחוש פרוע כדי להבין ולידע כי המדובר הוא בהרג... אין ולא כלום בטענתו של בא-כוח המשיב כי חלקו של המשיב בהברחה היה חלק קטן ביותר, שהרי המבריחים נדרשו לעזרתו של המשיב, ולולא הוא היו הם מתקשים בביצוע המעשה" (בש"פ 5859/04 מדינת ישראל נ' אבו סבייח , תק-על 2004(2) 2776).

כן נפסק כי עבירת הסחר בנשק מחייבת ככלל מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 10388/05 עבד אל קדר נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(4) 1609).

6.

לחומרה הטמונה בעבירות שביצע לכאורה המשיב יש להוסיף את החשש במקרה הספציפי כי לא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב על ידי חלופת מעצר. שירות המבחן התרשם כי יש חשש שהמשיב יחזור לסורו אם לא יתקיים פיקוח מלא ומעקב אחר התנהגותו במסגרת חלופת מעצר. שירות המבחן אמנם התרשם לחיוב מהערב שהוצע על ידי המשיב, אך סבר כי בערב זה אין די על מנת לפקח באופן מספיק על המשיב.

7.

מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי עולה כי התמשכות ההליכים בתיק זה נעוצה בשני הצדדים ובמשא ומתן שהתנהל ביניהם, שהינו רצוי וראוי לכל הדעות, אך הדחיה מטעם זה לא מקנה לאיש מהצדדים יתרון להיבנות ממנו בהמשך הדרך. לעת עתה קבוע מועד דיון אחד להוכחות ביום 19.2.07. אני סבורה כי בית המשפט המחוזי, שהראה נכונות לאורך כל הדרך לסיים את התיק במהירות, יהיה נכון למצוא תאריכי דיון נוספים לבקשת הצדדים. אמנם הסנגור מתכוון להעלות טענת זוטא, אך מעבר לכך נראה שצפוי להיות שלב הוכחות קצר בהתחשב במספר העדים שבכתב האישום. לאחר שנכשל המשא ומתן בין הצדדים, יש לצפות הן מהמדינה והן מהסנגור לעשות כל שביכולתם על מנת לזרז את הדיון בתיק, ולהפנות בקשה בעניין לבית המשפט, בתקווה לסיים את הדיונים בו בטרם תסתיים תקופת ההארכה הניתנת בזאת.

לפיכך, מעצרו של המשיב מוארך החל מיום 14.2.07 בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.