בש"פ 10429/08 מדינת ישראל נ. פלוני

רקע

א.

בקשה להארכה רביעית של מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 16.12.08 או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 1130/07 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום, אשר הוגש ביום 5.9.07, מייחס למשיב שני אישומים הנוגעים למעשים נטענים כלפיי אחייניתו, ילידת 1991 (להלן המתלוננת). באישום הראשון מיוחסת למשיב עבירה של אינוס במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, לפי סעיף 351(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נטען, כי בחודש מאי 2007, נכנס המשיב לחדרה של המתלוננת, מישש את חזה, ליטף את בטנה והחדיר אצבעות לאיבר מינה למרות התנגדותה. מעשיו גרמו לה לפצע קרע באיבר מינה, לכאבים ולדימום; באישום השני מיוחסות למשיב עבירות של מעשים מגונים במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק; מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349(ב) לחוק; והדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק. נטען, כי ביום 30.6.07 הגיעה המתלוננת לביתו של המשיב, שם ניסה לפתוח את כפתורי מכנסיה, חיבק אותה, ניסה לנשקה והתחכך בגופה למרות התנגדותה.

ג.

עם הגשת כתב האישום נתבקשה הארכת המעצר עד תום ההליכים, והבקשה שנתקבלה ביום 28.10.07 (מפי השופטת צפת). דיונים במשפטו של המשיב נדחו פעמים מספר, הן בשל בקשות מטעם ההגנה באשר לחומר חקירה, הן בשל אי התייצבות המתלוננת להעיד. נוכח תסקירי המבחן שהעריכו כי נשקף ממנו סיכון, הוארך מעצרו של המשיב שלוש פעמים, לאחר תקופת תשעת החדשים הסטטוטורית (בש"פ 4724/08, החלטתי מיום 12.6.08, בארבעים וחמישה יום תוך הזמנת תסקיר משלים; בש"פ 6048/08, החלטה מיום 19.7.08 - המשנה לנשיאה ריבלין, בתשעים יום; בש"פ 8314/08, החלטה מיום 15.10.08 - השופטת נאור, בשישים יום).

ד.

עד היום נשמעו במשפטו של המשיב עדות המתלוננת ועדותם של שבעה עדי תביעה. ביום 8.12.08 החלה פרשת ההגנה, ועדות המשיב נשמעה במלואה. לצורך דיון בבקשת ההגנה להגשת מסמכים ולזימון עדים נוספים נקבעה ישיבת תזכורת ליום 15.12.08.

ה.

בבקשה נטען כי חרף הזמן שחלף, יש להאריך את מעצרו של המשיב, הן נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור - אשר נלמדת מן המעשים הנטענים בכתב האישום ומתסקירי שירות המבחן; הן נוכח החשש להימלטותו מן הדין, הנובע מהעונש הכבד הצפוי לו אם יורשע. לבסוף נטען כי משהחלה הבאת הראיות התנהלה בקצב סביר, וכיום מצוי המשפט בשלב מתקדם ביותר.

הדיון בבית משפט זה

ו.

בדיון נטען מטעם המדינה כי התסקיר מיום 2.7.08, בעקבות החלטתי מ-12.6.08, מתאר מצב מדורדר של המתלוננת ולא כלל המלצה לחלופה חרף המעצר הממושך, בשל חשש סיכון. בתסקיר זה, כך נאמר אל נכון, התחשב בית משפט זה בהארכות האחרונות. עוד נטען, כי המשפט התקדם ויוברר בימים אלה מה יהא משכו. הוסף כי הצפי האפשרי לעונש כבד אם יורשע המשיב, מוליד חשש להימלטות.

ז.

בא כוח המשיב טען כי תיק זה, שבו 8 עדי תביעה בלבד, נמשך יתר על המידה ויימשך עוד תקופה לא קצרה - שכן יש מחלוקת בין הסנגוריה לתביעה לעניין עדים, חומר הקשור בגרסת המתלוננת בתיק אחר, וכן יש צורך בעדות אם המשיב, שהיא אישה קשישה המאושפזת ועדותה קריטית – כי יש בה כנטען כדי לסתור את עדות המתלוננת באישום הראשון. כן נטען באשר לחומר חקירה שלא נמסר, והדברים הגיעו עד בית משפט זה עד שהועבר החומר, דבר שהאריך את ההליכים. התיק יימשך - כנטען -

עוד לאורך מספר מועדי הוכחות, ביקור בזירה (שנתבקש) ועדות האם (שיתבקש לקיימה במקום הימצאה), סיכומים והכרעה – ונגיע אף להארכה חמישית ושישית. המשיב, כך נאמר, אדם בן 60 וללא עבר פלילי, סובל במעצר, המעצר אינו מקדמה על חשבון העונש. נאמר גם כי התסקיר הנזכר לא יצר תמונה נכונה, וכי העומס על בית המשפט המחוזי גורם להימשכות ההליך.

הכרעה

ח.

תפקידו של בית משפט זה בבקשות לפי סעיף 62, כפי שנאמר לא אחת, הוא בקרת ההליך - ועל נושא התנהלות ההליך להשתקלל לתוך המאזן הכללי של שיקולי מעצר. בתיק זה נראה על פניו, כי ההליכים נמשכו יתר על המידה, וזאת מטעמים אחדים. התיק הוגש בספטמבר 2007, ובו אך תשעה עדים לרבות שני חוקרי משטרה וחוות דעת מומחה לרפואה משפטית, ועל כן לכאורה ניתן לשמיעה מהירה. בחלק הראשון של התקופה שחלפה מאז היו העיכובים לבקשת ההגנה, לרבות הליכים לקבלת חומר חקירה. מכל מקום, מאז פברואר 2008 לא נשמעה עדות המתלוננת במשך שבעה חודשים (המועד הראשון שנקבע לה בישיבה בפברואר 2008 היה 22.5.08), תוך מספר דחיות בשל אי התייצבותה, ולבסוף הובאה בצו הבאה והעידה ב-21.9.08. בנסיבות אין

הקצב משביע רצון, מבלי לפגוע, ומשמעות הדברים היא כי על בית המשפט המחוזי – ואני ער לעומס העבודה המוטל על בתי המשפט – לעשות כל מאמץ לסיים את התיק בהקדם האפשרי, כמצוות המחוקק. אבקש כי החלטה זו תובא לידיעת בית המשפט בתזכורת הקבועה ל-15.12.08.

ט.

אשר למעצר, השלב הנוכחי במשפט הוא של ראיות ההגנה שמעבר לעדות המשיב, אשר כבר ניתנה. זהו שלב מתקדם מאוד במשפט, גם אם ישנם עדי הגנה ובקשות מיוחדות (ראו גם דברי המשנה לנשיאה השופט א' ריבלין בהחלטה מ-9.7.08). ככל שייעתר בית המשפט המחוזי לבקשות - שאיני מביע כמובן כל עמדה לגביהן גופן - לביקור בזירה או לגביית עדות האם במקום הימצאה, גם דבר זה ראוי שייעשה בהקדם האפשרי. מכל מקום בשלב מתקדם זה במשפט, ובשעה שלא נשמעה טענה לגבי כרסום בראיות בעקבות עדות המתלוננת, למשל, המצדיק עיון מחדש (שממילא אין מקומו כלל בבית משפט זה), איני רואה מקום לשחרור לחלופה. זאת גם נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן מ-2.7.08 שאין בו המלצה, אף כי לא אומר שאין לי כל היסוסים. מכל מקום, לתלונות שנשמעו באשר לתנאים במעצר ונושאים רפואיים בוודאי תינתן דעת הנוגעים בדבר בשב"ס, ובמישור המשפטי הדווקני עניינם עתירת אסיר.

י.

כדי לאפשר לעמוד על התקדמות ההליך (אלא אם כן - כפי שניתן לייחל יסתיים בתקופת הארכה זו), אני מאריך את המעצר בשישים יום מיום 16.12.08 או עד למתן פסק הדין בתיק.