בש"פ 1054/14 מדינת ישראל נ. ראמי יחיה

1.

שתי בקשות להארכת מעצר ראשונה של המשיבים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ), בתשעים ימים החל מיום 20.2.2014 או עד למתן פסק דין בת"פ 35074-05-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה ( השופט ד' פיש ) (בבש"פ 1054/14) ובת"פ 34878-05-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן ) (בבש"פ 1057/14), לפי המוקדם.

כתב האישום

2.

נגד המשיב בבש"פ 1054/14 (להלן: ראמי ) והמשיב 2 בבש"פ 1057/14 (להלן: חאלד ) הוגשו כתבי אישום נפרדים ביום 20.5.2013, המייחסים להם ולשניים אחרים (שאחד מהם, המשיב 1 בבש"פ 1057/14 (להלן: כאמל ) הסכים לבקשה להארכת מעצרו, ומעצרו הוארך) (כולם יחד, להלן: הנאשמים ) , עבירת קשירת קשר, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) , ועבירת החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) + ­(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 + סעיף 29 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, קשרו הארבעה בסמוך ליום 5.5.2013 קשר להחזיק בסם מסוכן מסוג הרואין, ולהעבירו לאחר. לשם קידום הקשר, נפגשו ראמי, כאמל וחאלד, ונסעו יחדיו לתחנת דלק בכפר יסיף, בעודם מחזיקים ברכבם סם מסוג הרואין בכמות של 1001.92 גרם . בתחנת הדלק המתין להם הנאשם הנוסף (להלן: האחר ) , במונית בה נהג. לבקשתו של האחר, ראמי הניח את הסם בתא המטען של המונית והתיישב במושב הקדמי בה. האחר וראמי נסעו בעקבות רכבם של כאמל וחאלד לעבר כפר מכר. אחרי זמן קצר, נעצרו הנאשמים.

ההליכים עד כה

3.

עם הגשת כתב האישום, ביקשה המבקשת ביום 20.5.2013 לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדם. במסגרת כתב האישום שהוגש נגד ראמי והאחר, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (מ"ת 35099-05-13, השופט ר' שפירא ), ביום 4.6.2013 על הארכת מעצרו של ראמי עד תום ההליכים נגדו. למען שלמות התמונה יצוין, כי האחר הופנה לעריכת תסקיר מבחן בעניינו, ובעקבותיו הוא שוחרר בתנאים מגבילים. במסגרת כתב האישום שהוגש נגד כאמל וחאלד, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (מ"ת 34910-05-13, השופט ר' שפירא ) , ביום 19.6.2013 על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

4.

הקראת כתב האישום בתיק העיקרי בעניינו של ראמי התקיימה ביום 11.6.2013. מאז ועד היום התקיימו בתיק ארבעה דיוני הוכחות, בהם העידו עשרה עדי תביעה. ביום 13.2.2014 התקיים דיון בבקשה לגילוי ראיה חסויה, שבאי כוחו של ראמי והאחר ביקשו לקיים טרם יתקיימו דיוני הוכחות נוספים. עוד שלושה מועדי הוכחות קבועים לימים 24.2.2014, 10.3.2014 ו-23.4.2014.

5.

בעניינו של חאלד, התקיימה הקראת כתב האישום ביום 13.6.2013. עד כה התקיימו ארבעה דיוני הוכחות, בהם העידו שלושה עדי תביעה. בנוסף, הסכימו באי כוחם של חאלד וכאמל על הגשת תיק מוצגים, וויתרו על העדת עדי תביעה נוספים. כיום קבועים ארבעה מועדי הוכחות בתיק לימים 24.2.2014, 2.3.2014, 5.3.2014 ו-13.3.2014. ביום 15.1.2014 הגיש בא כוחו של חאלד בקשה לביטול הדיון הקבוע ליום 5.3.2014. ובית המשפט קבע כי על הצדדים להציע מועד חלופי למועד זה.

הבקשות

6.

המבקשת טענה בבקשה כי מסוכנותם של ראמי וחאלד לציבור נלמדת מן העבירות המיוחסות להם, ונוכח הכמות הגדולה של הסם שהחזיקו. בעניינו של ראמי, הדגישה המבקשת את עברו הפלילי, שכולל הרשעות בגין עבירות אלימות, רכוש ובריחה במשמורת, וריצוי עונשי מאסר בפועל. בעניינו של חאלד, הדגישה המבקשת את עברו הפלילי בעבירות סמים, אלימות ורכוש, וכן כי ריצה עונשי מאסר בפועל.

7.

בדיון לפניי, טען בא כוחו של ראמי כי ראמי שם עצמו בסיכון רב כאשר בחר להעיד כעד מרכזי נגד חאלד וכאמל, וכי הוא עצור באזור הדרום, מרוחק ממשפחתו, וחייו בסכנה. עוד ציין בא כוחו, כי ישנה אפליה ניכרת בינו לבין האחר, אשר שוחרר בתנאים מגבילים, כאשר ביניהם אין כל שוני. עוד טען הוא כי ראמי העיד כבר, ונקודת האיזון השתנתה, ולפיכך ביקש כי הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, כדי שזה יבחן חלופות מעצר בעניינו. בתגובתה, באת כוח המבקשת ציינה כי האחר הוא איש משפחה ללא עבר פלילי, וכי המבקשת התנגדה לשחרורו של האחר בבית המשפט המחוזי.

8.

בא כוחו של חאלד, שטען בנפרד מבא כוחו של ראמי לאור ההפרדה הברורה מאליה בין השניים, טען כי חלקו של חאלד במעשה היה מועט ביותר, ואין כל עד שראה אותו מעביר או נוגע בסמים. עוד ציין שמאחר שעד התביעה המרכזי בעניינו של חאלד, ראמי, כבר העיד, אין חשש לשיבוש הליכי משפט, ויש מקום לשקול את שחרורו של חאלד, על אף עברו הפלילי. בתגובתה, באת כוח המבקשת

ציינה כי לחאלד עבר פלילי מכביד, והעבירות המיוחסות לו בוצעו בעת שתלוי ועומד נגדו עונש של מאסר על תנאי.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להתקבל.

10.

ככלל, נאשם אשר עצור תשעה חודשים, ודינו טרם הוכרע, ישוחרר מן המעצר. החריג לכלל זה הוא כי ניתן להאריך את מעצרו אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ראו: בש"פ 6359/03 מדינת ישראל נ' דהרי (23.7.2003)) . לכך יש להוסיף כי ככל שההליך המשפטי מתמשך, גובר הנטל להוכחתן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר, וזכותו לחירות של הנאשם מתגברת (ראו למשל: בש"פ 634/04 מדינת ישראל נ' פרץ (12.2.2004); בש"פ 899/14 מדינת ישראל נ' אלכשחר

(11.2.2014) ). אולם, חשוב להדגיש כי קיימים מקרים, בהם אין מנוס מהארכת מעצרו של נאשם. במסגרת זאת, השיקולים העיקריים שיש לבחון הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, סוג העבירות המיוחסות לנאשם, ומידת המסוכנות הנשקפת ממנו (ראו: בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו עסא (5.3.2003); בש"פ 1149/13 מדינת ישראל נ' קארוט (18.2.2013) והאסמכתאות שם ; בש"פ 8543/13 מדינת ישראל נ' יאסר (24.12.2013)).

11.

לא ארחיב לעניין חומרת העבירות המיוחסות לראמי וחאלד. לא אחת ציין בית משפט זה את חומרתן של עבירות סמים. חומרה זו, יחד עם עברם הפלילי, מצדיקים במקרה לפנינו את הארכת מעצרם. בעניינו של ראמי, שקלתי את טענותיו בדבר סיועו למשיבה, ואת הסיכון שלקח על עצמו. סבור אני כי אלה הם נתונים אשר ראוי שיובאו בחשבון בזמן גזירת עונשו במידה ויורשע, ולא לעניין המעצר.

12.

באשר להתקדמות התיקים העיקריים, הקצב אינו משביע רצון באופן מלא. מאז הקראת כתב האישום בעניינו של ראמי, התקיימו רק ארבעה דיוני הוכחות. אמנם נשמעו עשרה עדי תביעה, אך ייתכן והיה ניתן לייעל את קצב שמיעת התיק. עם זאת, לקחתי בחשבון את דבריה של באת כוחה של המבקשת כי צפויה התקדמות משמעותית במועדים הקרובים. מצאתי אפוא כי האיזון בין הערכים השונים, אינו מאפשר את שחרורו של ראמי, או אף את בחינתן של חלופות מעצר. עם זאת, בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע מועדים נוספים וקרובים להמשך שמיעת התיק, במיוחד שבתקופה שבין ה-10.3.2014 ל-23.4.2014, בה לא נקבעו דיונים. כל זאת כמובן, בנוסף למועדים שכבר נקבעו, וזאת לפי תפוסת יומנו.

13.

באשר לעניינו של חאלד, אמנם גם בו התקיימו רק ארבעה דיוני הוכחות, אך לא ניתן להתעלם מכך שבית המשפט ניסה בכל מאודו לקיים את הדיונים ביעילות, ואילו באי כוחם של חאלד וכאמל ביקשו דחיות מסיבות שונות. אציין גם כי ראויה החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי שסירב לבטל את דיון ההוכחות הקבוע ליום 5.3.2014 ללא הצעת מועד חלופי על ידי בא כוחו של חאלד. מצאתי כי באיזון בין הערכים השונים בעניינו של חאלד, אין מקום להורות על שחרורו בשלב זה. העד המרכזי בעניינו, ראמי, העיד בפני בית המשפט. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעבירות המיוחסות לו ומעברו הפלילי המכביד. גם בעניינו של חאלד (וכמובן גם בעניינו כאמל שהסכים להארכת מעצרו), בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע מועדים נוספים וקרובים להמשך שמיעת התיק, בנוסף למועדים שכבר נקבעו, וזאת לפי תפוסת יומנו.

14.

בנסיבות אלה, דין הבקשות להתקבל.

15.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של ראמי ב-90 ימים, החל מיום 20.2.2014 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 35074-05-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. וכן, על הארכת מעצרו של חאלד ב-90 ימים, החל מיום 20.2.2014 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 34878-05-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.