בש"פ 634/04 מדינת ישראל נ. צ'רלי פרץ

1.בפניי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בבש"פ 634/04 (להלן: המשיב ) מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

2.כתב-האישום שהוגש נגד המשיב ביום 13.2.03, הוא אחד מתוך אחד-עשר כתבי-אישום אשר הוגשו כנגד ארבעה-עשר נאשמים בפרשה גדולה של ייבוא סמים מסוכנים מסוג חשיש מגורמים לבנוניים הפעילים בארגון החיזבאללה, דרך כפר ע'ג'ר. על-פי המתואר בכתב-האישום פעל המשיב במהלך התקופה שבין חודש ספטמבר 2001 לחודש ינואר 2003, כשלוחו של סוחר הסמים סעד קהמוז, ושימש כחבר ברשת של ייבוא סמים מלבנוני בשם רמזי נהרה (להלן: רמזי ), שהיה קשור לארגון החיזבאללה. המשיב קיבל לידיו סמים מסוג חשיש שהגיעו מרמזי, במשקל כולל של 850 ק"ג, ומכר אותם בישראל תמורת סכום הנע בין 5,000 ל-6,000 דולר לק"ג. בנוסף, קיבל המשיב מרמזי מספר גרמים של קוקאין כדוגמא. בגין מעשים אלה מואשם המשיב בעבירות של ייבוא סם מסוכן, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. לצורך העברת הסמים השתמש המשיב ברכב מסוג פולקסווגן גולף, ועל כן, מיוחסת לו עבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. עוד נטען נגד המשיב כי קיבל מרמזי, על-פי הזמנתו, ארבעה אקדחים, אשר שניים מתוכם נותרו ברשותו ובשל כך מיוחסות לו עבירות בנשק. כן מואשם המשיב בעבירה של מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב ובעבירה של מגע עם סוכן חוץ, בכך שהעביר לידי רמזי את השנתון הסטטיסטי של מדינת ישראל, ביודעו כי השנתון עלול לשמש לפעילות נגד מדינת ישראל.

3.עם הגשת כתב-האישום נגד המשיב, הגישה המדינה בקשה למעצרו עד תום ההליכים, והצדדים הסכימו כי המשיב ייעצר כאמור, תוך שמירת אפשרותו לפנות לבית-המשפט בבקשה לעיון חוזר אף ללא שינוי נסיבות. בהתאם להסכמה זו, הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' אברמוביץ) על מעצרו של המשיב ביום 23.3.03. ביום 15.9.2003 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, אך בקשתו נדחתה. ערר שהגיש המשיב עתה באשר להחלטה זו נמחק על ידו (בש"פ 944/04).

4.משנקפו תשעה חודשי מעצרו של המשיב וטרם ניתנה הכרעת דין בעניינו, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים (בש"פ 9744/03). ביום 23.11.03 החליט השופט א' מצא לקבל את הבקשה, בציינו את חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיב.

תקופת ההארכה הראשונה עליה החליט, כאמור, השופט מצא הסתיימה ביום 31.1.04, אך גם במהלכה לא הסתיים משפטו של המשיב. לפיכך, הגישה המבקשת את הבקשה השנייה שבכאן להארכת המעצר. המבקשת מציינת כי ביום 7.12.2003 נשמעה, בהסכמת ההגנה, עדותו של השותף חליל סאמר, למרות שמשפטו לא הסתיים, וביום 22.1.2004 נשמעה עדותם של החוקרים אשר גבו את הודעותיו של סאמר, לאחר שהוכרז עד עוין. המבקשת מוסיפה ומציינת כי פרשת התביעה במשפטו של המשיב הסתיימה, למעט עדותם של שותפיו האחרים, זאת משום שמשפטם של השותפים עודנו תלוי ועומד, ומשום שביום 11.1.04 נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי בקשת המבקשת להעיד את השותפים תוך סטייה מן ההלכה שנפסקה בעניין זה בע"פ 194/75 קינזי נ' מדינת ישראל פ"ד ל(2), 477 (להלן: "הלכת קינזי" ). המבקשת מציינת עוד כי משפטם של שלושה מתוך ארבעת השותפים הצפויים להעיד במשפטו של המשיב- אחמד יוסף וסער קמהוז- קבוע לשני מועדי הוכחות במהלך החודשים ינואר ופברואר שנה זו, ובמועדים אלו מתנהל משפט זוטא באשר לקבילות הודאותיהם. משפטה של שותפה נוספת הצפויה אף היא להעיד במשפטו של המשיב- דורית אדרי- מצוי בראשיתו ומשך הזמן שיידרש לסיומו אינו ידוע. למרות זאת, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב נוכח מסוכנותו הרבה, המתבטאת בעבירות הסחר בסמים המיוחסות לו, בעבירות הנשק, וכן בעבירות נגד ביטחון המדינה.

המשיב טוען, מצדו, כי הודה בחלק מעבירות הסמים שיוחסו לו וכן בעבירות הנשק, אך לא בעבירות נגד ביטחון המדינה. לטענתו, לא ידע כי רמזי קשור לארגון החיזבאללה, ועוד טען כי הקשר היחיד שקיים עמו היה קשר טלפוני. המשיב מוסיף וטוען כי נוכח התמשכותם הצפויה של ההליכים, מסיבות שאינן תלויות בו, אין מקום להותירו במעצר. המשיב מדגיש בהקשר זה, כי המבקשת לא פעלה לקידום הדיון במשפטם של שותפיו לעבירה בקצב משביע רצון ועוד הוא מציין כי מעורבים אחרים בפרשה, שחלקם, לטענתו, אינו קטן משלו, שוחררו ממעצרם נוכח התמשכות ההליכים בעניינם. על כך השיבה המבקשת כי משפטיהם של השותפים בפרשה, הצפויים להעיד במשפטו של המשיב נדחו בשל שרשרת מחלות של באי כוחם. עוד הדגישה המשיבה כי חלקו של המשיב בפרשה גדול מזה של המעורבים האחרים ששוחררו ממעצרם.

5.הכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים הוא כי נאשם הנתון במעצר תקופה מצטברת של תשעה חודשים, ומשפטו לא הסתיים בהכרעת דין, ישוחרר ממעצרו. עם זאת, מוסמך שופט בית המשפט העליון על-פי סעיף 62 לחוק המעצרים, להורות על הארכות מעצר נוספות בנות תשעים ימים בכל פעם. אפשרות זו הינה החריג לכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים ועל כן, יש להשתמש בה רק במקרים בהם שיקולים ממשיים מצדיקים את הפגיעה הנגרמת לחירותו של נאשם כתוצאה מן המעצר הארוך (בש"פ 5767/98 מדינת ישראל נ' אסלאן ואח' (לא פורסם)). לא אחת נפסק כי השיקולים שהצדיקו את המעצר מלכתחילה לא מצדיקים תמיד את המשך המעצר לאחר תשעה חודשים, ועוד נקבע כי ככל שתקופת המעצר ארוכה יותר, יש להעניק משקל רב יותר לפגיעה בנאשם. לפיכך נדרשים טעמים טובים במיוחד להמשך מעצרו (בש"פ 849/89 מדינת ישראל נ' שנסי (לא פורסם); בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס (לא פורסם)). הוא הדין כאשר מתוך מכלול הנסיבות עולה כי המשפט אינו צפוי להסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת (בש"פ 8038/02 מדינת ישראל נ' אלעוברה ואח' (לא פורסם); בש"פ 3669/97 מדינת ישראל נ' אבו אחמד ואח' (לא פורסם)).

6.במקרה שלפניי נובעת התארכות משפטו של המשיב מן העומס הרב המוטל על בתי-המשפט המחוזיים בכלל ובתיקי פשע חמור בפרט, אך בעיקרו של דבר נובעת התמשכות המשפט במקרה זה מיישומה של "הלכת קינזי". בית משפט זה עמד פעמים רבות על הקושי לסיים הליכים פליליים בתוך פרק הזמן שנקבע בחוק המעצרים כתוצאה משילובם של שני גורמים אלה (השוו: בש"פ 7971/01 מדינת ישראל נ' טיקמן ואח' (לא פורסם); בש"פ 2747/01 מדינת ישראל נ' הרוש ואח ' (לא פורסם)), ונשאלת השאלה האם בנסיבות המקרה שלפניי יש מקום להאריך את המעצר בשנית במצב הדברים שנוצר ולפיו ברור כי המשך שמיעת פרשת התביעה במשפטו של המשיב תתעכב לפרק זמן שבשלב זה קשה להעריכו, וזאת בשל חוסר האפשרות להעיד את ארבעה עדי התביעה האחרונים שהם שותפיו לעבירה של המשיב. לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. המעשים המיוחסים למשיב הינם חמורים ביותר, וכוללים הברחת כשמונה מאות וחמישים קילוגרם חשיש, עבירות שונות נגד ביטחון המדינה, ועבירות בנשק. מסוכנותו של המשיב נלמדת מן המיוחס לו, והיא מודגשת בייחוד נוכח פרק הזמן הממושך, יחסית, שבו בוצעו העבירות המיוחסות למשיב, ונוכח מעמדו המרכזי, לכאורה, ברשת ההברחה והסחר. אוסיף כי עניינו של המשיב שונה מעניינם של מעורבים אחרים בפרשה ששוחררו בתנאים מגבילים נוכח התמשכות ההליכים בעניינם: חלקו של שלמה מוזס בפרשת הברחת הסמים פחות, לכאורה, מזה של המשיב, ועל-פי הנטען המשיב הוא זה שצירף את מוזס לפעילות האסורה. זאת ועוד, בניגוד למשיב מוזס אינו מואשם בעבירות נגד ביטחון המדינה או בעבירות בנשק. הוא הדין גם לגבי מעורב אחר בפרשה, ג'לאל גיזאוי. מכלול הנסיבות בעניינה של דורית אדרי שונה אף הוא ממכלול הנסיבות בעניינו של המשיב, ולא ניתן להרחיב מעבר לכך בשלב זה, נוכח העובדה שההליכים בעניינה של אדרי מתנהלים בדלתיים סגורות.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. עם זאת, ראוי כי המשיבה תפעל להחיש מאוד את שמיעת משפטם של המעורבים האחרים בפרשה, וזאת על מנת שניתן יהיה להעידם במשפטו של המשיב מהר ככל הניתן.