בש"פ 2747/01 מדינת ישראל נ. שמואל הרוש

לפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

1.ביום 10.7.01 הוגש כנגד המשיבים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה, המייחס להם עבירות של נסיון לרצח, היזק בחומר נפיץ וקשר לביצוע פשע. לפי המתואר בכתב האישום, קשרו המשיבים ואדם בשם חזי בוהדנה קשר לנסות לגרום למותם של שוטרים בתחנת משטרת נהריה. בשעות הערב ביום 26.6.00 קיבלו המשיבים מחזי בוהדנה את רכבו בכדי לנסוע לעבר תחנת המשטרה. ביום 27.6.00 בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר, ירו המשיבים רימון ממטול שהיה ברשותם אל עבר תחנת המשטרה. הרימון פגע בתחנה והתפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ, ניזוק מבנה התחנה ואחד מהשוטרים במקום לקה בהלם.

2.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט נעתר לבקשת המדינה. נקבע כי הודעתו של בוהדנה, תפיסת המכונית, הימצאותו של המטול ברשותו של המשיב 1, הודעתו של מדובב ועדויות נוספות של עדי ראייה ושוטרים מהווים תשתית ראייתית לכאורה להרשעתם של המשיבים. קיימת עילה למעצרם של המשיבים המקימה חזקה בדבר קיומו של חשש לביטחון הציבור. בית המשפט קבע כי אין לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר היות ומדובר באישומים חמורים ביותר וכן על רקע עברם הפלילי של השניים.

3.כעת מבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. מתברר כי מתוך ארבעה עשר המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט, שניים נדחו לבקשת ההגנה. בנוסף, שמיעת ההוכחות נדחתה לאור בקשת ההגנה להחליף את הרכב השופטים. לאחר שהוחלף ההרכב נתקיימו ארבעה דיונים בהם נשמעו עשרים עדי תביעה. כמו כן נקבעו שני מועדי הוכחות נוספים (30.5.01, 16.6.01) וכן הוגשה בקשה על ידי התביעה לקביעת מועדים נוספים.

4.יש לציין כי במקביל למשפטם של המשיבים מתנהל משפטו של שותפם, חזי בוהדנה, שהינו אחד מעדי התביעה. מתברר כי מספר לא מועט של מועדים במשפטו של בוהדנה נדחה בעקבות מחלות של הנאשם וסנגורו. ביום 2.4.01 הוגשה בקשה מטעם התביעה להוספה והקדמה של מועדי הדיון ושמיעת הראיות בתיק. כתוצאה מכך נקבע המשך ההוכחות ליום 18.4.01.

5.בדיון לפניי הדגיש בא כוח המדינה כי נסיבות ביצוע העבירה הן חמורות במיוחד באשר הן מהוות איום על מערכת אכיפת החוק. כן ציין בא כוח המדינה כי לשני המשיבים הרשעה קודמת אחת ולשניהם מאסר על תנאי בר הפעלה באם יורשעו בעבירת אלימות. בנוסף טוען בא כוח המדינה כי קיים חשש כי שחרורם של המשיבים יביא לשיבוש הליכים ולהשפעה על עדים. עם זאת, בא כוח המדינה הצביע על כך כי גם לדעתו אין סיכוי שהמשפט יסתיים תוך תקופת ההארכה.

6.נקודה אחרונה זו, דהיינו חוסר הסיכוי כי המשפט יסתיים בתקופת ההארכה, עמדה במרכז טיעוניהם של באי כוח המשיבים. באי הכוח הדגישו במיוחד את הנסיבה כי חזי בוהדנה - השותף בעבירה - עומד להופיע כעד תביעה במשפטם של המשיבים. נמצא כי על פי הלכת קינזי יש לחכות לסיום משפטו של בוהדנה לפני שפרשת התביעה במשפטם של המשיבים תוכל להסתיים. והנה, משפטו של השותף טרם הסתיים והוא עשוי להימשך עוד זמן ניכר. כן ציינו באי כוח המשיבים כי משפטם של המשיבים עשוי להתעכב עיכוב נוסף בשל יציאתו של אחד משופטי ההרכב לשבתון לתקופה ממושכת. נוכח מצב דברים זה מן הראוי לדחות את בקשת המדינה ולהורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר.

7.אין ספק, כי עם התמשכותו של משפט פלילי, האיזון בין שיקול ביטחון הציבור לבין שיקול חירותו של הנאשם משתנה לטובתו של הנאשם. אין המעצר צריך להיהפך לענישה מוקדמת. לכן, בית משפט זה נוהג לבחון בחינה מחודשת וקפדנית את החזקתם של נאשמים במעצר לאחר תום תשעת החודשים. אסור כי ההארכה של מעצר תיהפך למעשה של שגרה. עם זאת, במקרה של סכנה ממשית לבטחון הציבור או לקיום התקין של ההליך המשפטי או במקרה של חשש גדול להימלטותו של נאשם מאימת הדין, בית משפט זה מצווה להעדיף אינטרסים אלה על חירותו של הנאשם. כל זאת כאשר משך המשפט נשאר בגבולות סבירים. בנסיבות המקרה שלנו, המדובר בהארכה ראשונה של תקופת המעצר. הארכה זו, אינה חורגת, בנסיבות העבירות הנידונות, ממתחם הסבירות של ניהול המשפט. החשש המועלה מצד באי כוח המשיבים הוא, כאמור, כי לא די בתקופת הארכה אחת לסיום ההליכים המשפטיים.

8.ער אני לחשש זה, הקיים במיוחד בשל הלכת קינזי . לכן פונה אני לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה כי ייעשה מאמץ מיוחד כדי שמשפטו של השותף לעבירה יסתיים בהקדם האפשרי, כך שגם משפטם של המשיבים יסתיים תוך זמן סביר. מתוך תקווה כי על אף העומס הגדול המוטל על בית המשפט המחוזי בחיפה, תימצא הדרך לזירוזם של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד השותף לעבירה, ובעקבותיהם גם נגד המשיבים, אני נענה לבקשת המדינה. בין השיקולים שהביאו אותי למסקנה זו מצוי האופי האלים והחמור של העבירה המיוחסת למשיבים שכוּונה נגד גורמי המשטרה ואשר סיכנה חיי אדם. בהקשר זה מטרידה אותי במיוחד העובדה כי הרקע למעשה המשיבים לא נתברר ולכן קשה ביותר להעריך את מידת המסוכנות הנמשכת של המשיבים. בנסיבות אלה, ההנחה היא כי מסוכנותם הממשית טרם חלפה.

אי לכך אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים החל ביום 17.4.01 ועד ליום 15.7.01 או עד למתן פסק דין בת"פ 288/00 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.