בש"פ 11044/08 מדינת ישראל נ. אסעד שיבלי

א.

בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים ימים מיום 8.1.09 או עד מתן פסק הדין בת"פ 1144/07 בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ב.

ביום 12.10.07 הוגש כתב אישום (אשר תוקן בהמשך) כנגד המשיב וכנגד אדם נוסף, המייחס להם עבירות רבות על חוק העונשין ועל חקיקת התעבורה, וביניהן הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה ועוד. באישום הראשון והמרכזי נטען, כי השניים נסעו בפראות ובזדון על טרקטורון, אל תוך קהל אנשים שהתרכז ביום הכיפורים באזור בית כנסת. נטען, כי לאחר שהשניים ניסו ללא הצלחה לפגוע בשני גברים שעמדו בכביש, פגעו למרבה האסון בילדה בת 9 וחצי, טל זינו עליה השלום, והיא נהרגה. באישום שני נטען, כי במועד אחר נסע המשיב באופנוע, ללא רשיון בתוקף, במטרה להימלט מן המשטרה ולשבש מהלכי חקירה, ובעשותו כן פגע בשוטר, ולאחר מכן – בעת שביקשו לעכבו – השתולל והפריע לשוטרים במילוי תפקידם.

ג.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצר עד תום ההליכים. בהחלטת השופט צרפתי מיום 1.11.07 נקבע קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות בכתב האישום. כן נקבע, כי חומרת העבירות מולידה מסוכנות, וכי אין מדובר ב"אוסף עבירות תעבורה", אלא בעבירות פליליות חמורות; וכי קיים גם חשש להימלטות (שהוא אמנם חמור יותר ביחס לנאשם השני). עוד נקבע, כי אין להפיג את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר, הואיל ומדובר לכאורה "באדם חסר כל רסן וחסר מעצורים, שאינו מהסס לסכן ולפגוע בחיי אדם... אדם שאין עליו מורא כל דין ואין ליתן בו כל אמון".

ד.

ערר לבית משפט זה נדחה (בש"פ 9585/07, החלטת השופט ג'ובראן מיום 28.11.07). נאמר בין השאר, כי

"המעשים המיוחסים לעורר... מעידים לטעמי על התעלמות מופגנת מרשויות החוק. דרך התנהלותו של העורר, למן נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג... וללא ביטוח תקף, דרך ניסיון ההימלטות מהמשטרה תוך פגיעה בחיי אדם, התפרעותו מול השוטרים, נהיגתו הפרועה בזמן פסילה, ללא ביטוח, ועד הימלטותו מזירת האירוע שקטל את חיי המנוחה, מעלה חשש אף מהימלטותו מהדין... נראה לי, שיש בכל אלה כדי ללמד על מסוכנות מובהקת...".

ה.

עם תום תקופת תשעה חודשים מהגשת כתב האישום, עתרה המבקשת להארכת המעצר. בקשה ראשונה התקבלה בהסכמה (בש"פ 5794/08, החלטת השופט לוי מיום 3.7.08). בקשה שניה (בש"פ 8363/08) התקבלה שלא בהסכמה, בהחלטת השופטת נאור מיום 7.10.08. צויין, כי חרף בעיה בהעברת חומר הראיות להגנה, מתנהל המשפט ביעילות, "ונראה כי הוא עומד בפני סיום". עוד צוין, כי אין כל מקום לשקול חלופת מעצר, נוכח נסיונות ההימלטות של המשיב.

ו.

בבקשה הנוכחית נמסר, כי פרשת התביעה הסתיימה עובר להארכת המעצר השניה, וכי בפרשת ההגנה התקיימו 9 ישיבות הוכחות ונשמעו 17 עדים. פורטו הליכים שעניינם נסיונות לשחזור קלטת, אותה מבקש המשיב להגיש כראיה. נטען, כי העיכובים במשפט נובעים מהתנהלות ההגנה, בעיקר בפרשת הקלטת, וכי נוכח מסוכנותו של המשיב והקושי לתת בו אמון, אין מקום לשקול שחרור לחלופת מעצר. עו"ד חמודות הטעים בדיון, כי המדובר בנסיבות חמורות של כוונה לפרובוקציה ביום כיפור, שנסתיימה במוות; נושא הקלטת נתקל בבעיות טכניות, ועתה הוגשה בקשה מטעם התביעה לתחימת הטיפול בכך בזמן. עוד נאמר, כי לפני כן נקבע תאריך להגשת סיכומי התביעה ב-1.11.08. סוף דבר, גישת המדינה היא שמסוכנות חמורה אינה מותירה כאן מקום לחלופה.

ז.

מנגד טען עו"ד בן אשר, כי אילולא סחבת מצד הרשויות בעניין הקלטת, לא היה צורך בהארכה נוספת. הוא תיאר בפרטות רבה את הבקשות שהוגשו והמאמצים הרבים בעניין הקלטת, ולא אחזור עליהם; ענין הקלטת, כך טען, נמשך יותר מכל ניהול המשפט. עוד הפנה להודעה דחופה שהגיש לבית המשפט המחוזי בנושא הקלטת לאחרונה, וניתנה החלטה כי על הפרקליטה בתיק לגרום לפעולת המשטרה בעניין זה, וכן נאמר "למותר לציין שהמחדלים המצוינים בבקשה יכולים להביא לנקיטת הליכים כנגד בעלי הענין שנדרשו לפעול לפי הצוים". עוד הוסיף עו"ד בן אשר, כי המשיב מצוי מזה 16 חודש במעצר, וחזקת החפות עומדת לו, והאיזון מצדיק הוצאה לחלופה בפיקוח אלקטרוני, בצירוף ערבויות.

ח.

דומני כי נוכח הקביעות הקודמות, במיוחד לאחרונה בהחלטת השופטת נאור מ-7.10.08, ונוכח השלב בו מצוי המשפט, קשה מאד להלום חלופה לעת הזאת. ואולם, צריך שסאגת הקלטת, הנשמעת כמעט קפקאית, תסתיים – והחלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי מדברת בעדה. תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 הוא בקרת ההליך, ועל כן אאריך לעת הזאת את המעצר לארבעים וחמישה יום מ-8.1.09, מתוך הנחה כי בתקופה זו ייפתר עניין הקלטת (שכבר אמור היה להיפתר בשעה שהחליטה השופטת נאור אשר החליטה), וגם יקודם נושא הסיכומים באופן שהמשפט יקרב לסיומו. הצדדים, בפיקוח בית המשפט ובסיועו, מתבקשים ליתן יד לכיוון החשת הטיפול. המעצר מוארך איפוא לפי האמור.