בש"פ 8363/08מדינת ישראל נ. אסעד שיבלי

בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, שתחילתם ביום 10.10.2008, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). או עד למתן פסק דין בת"פ 1144/07 בבית המשפט המחוזי בנצרת.

כתב האישום

1.

ביום 12.11.2007 הוגש כתב אישום מתוקן כנגד המשיב, אשר כולל שני אישומים ומייחס למשיב את העבירות הבאות. עבירה של הריגה לפי סעיף 298 בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (1), (2) ו-(5) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, לפי סעיף 338(1) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של הפקרה לאחר הפגיעה לפי סעיף 64א(א) ו-(ב) וסעיף 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); עבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; עבירה של גרם נזק לאדם ולרכוש, לפי סעיף 62(2) וסעיף 38(2) ו-(3) לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) ו- (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: "פקודת ביטוח רכב מנועי" ); עבירה של נהיגת טרקטורון בכביש, לפי תקנה 39ג(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וסעיף 68 לפקודת התעבורה; עב ירה של הסעת נוסע על טרקטורון, לפי תקנה 39ג(ג) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגה בטרקטורון ללא קסדה ובכביש ראשי, לפי תקנה 39ג(א) ו-(ד) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה; עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; עבירה של נהיגת רכב ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) ו-(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי וכן עבירה של נהיגת רכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש, לפי תקנה 308(א) ו–(ד) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

2.

על פי האישום הראשון, במועד לא ידוע במהלך חודש ספטמבר 2007, הגיע המשיב לקיוסק שליד תחנת הדלק בכפר תבור, כשהוא נוהג בטרקטורון בנסיעה פרועה. במקום נכח באותה עת יריב האפט (להלן: "יריב"), מתנדב במג"ב אשר לא היה בתפקיד באותו היום. יריב העיר למשיב על נהיגתו הפרועה, ובתגובה אמר לו המשיב: "אתה תראה מה אנחנו נעשה לכם ביום כיפור", החווה בידו תנועה מגונה ונסע מהמקום במהירות גבוהה.

3.

ביום 21.9.2007, בשעות הערב סמוך לשעה 18:15-18:30, לאחר שהחל צום יום הכיפורים ובסיום תפילת "כל נדרי" בבית הכנסת, שהו עשרות אנשים בקרבת בית הכנסת בכפר תבור וברחוב שדרות קק"ל הסמוך. ההתקהלות היתה על המדרכה ועל הכביש כאחד, מאחר שלרגל יום כיפור, הכביש שמם מתנועה. באותה שעה הגיע המשיב כשהוא נוהג בטרקטורון ועימו מוחמד שיבלי כנוסע (להלן: "נאשם 2"). המשיב נסע במהירות גבוהה, באורות גבוהים ובאופן פרוע, שכלל הרמת שני הגלגלים הקדמיים באוויר והגברת רעש המנוע. עוד לפני שהגיעו המשיב ונאשם 2 לקרבת בית הכנסת חלפו על פני עוברי אורח, שסימנו להם לעצור או להאט, אך ללא הועיל. עוברי אורח אלו נאלצו לקפוץ אל המדרכה לאחר שהמשיב החל לנסוע לכיוונם במתכוון, ואלמלא היו קופצים היו ככל הנראה נפגעים. המשיב החל לנסוע אל תוך הקהל שעמד מחוץ לבית הכנסת והאנשים החלו לנוס אל המדרכה כדי למלט את נפשם. בקהל האנשים היתה גם טל זינו ז"ל (להלן: "טל"), ילידת 22.4.1998, שרכבה על אופניה. טל שהיתה באותה עת במעבר החצייה בכביש לא הצליחה להגיע למדרכה. המשיב שעבר בהצטלבות שבין רח' שדרות קק"ל לסמטה שמוליכה לבית הכנסת פגע בצידה הימני של טל. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לטל פגיעות בכל חלקי הגוף, היא פונתה במצב אנוש לבית חולים "העמק" ונפטרה שם לאחר זמן קצר. המשיב ונאשם 2, אף כי ידעו שנפגע אדם, לא נעצרו אלא המשיכו בנסיעה בכוונה להימלט מהמקום עד שהתנגשו בעמוד תאורה ונפצעו. המשיב ונאשם 2 ניסו להימלט מהמקום, אולם המשיב נתפס כשהתחבא מאחורי משאית שעמדה באזור. בעת שנהג המשיב בטרקטורון בשני האירועים המפורטים, הוא היה פסול לנהיגה והטרקטורון לא היה מבוטח. המשיב נהג בכביש על אף האיסור בחוק והסיע אדם נוסף ללא היתר כדין, כששניהם אינם חובשים קסדות. הטרקטורון שבו נהג המשיב היה ללא לוחיות זיהוי וללא קשת בטיחות.

4.

על פי האישום השני, ביום 27.8.2007 בסמוך לשעה 19:00, היה המשיב בצומת שיבלי יחד עם שניים מחבריו ולצידם חנו אופנוע ורכב מסוג סובארו (להלן: "הרכב"). השוטר טל זוהרי (להלן: "השוטר") שהיה בתפקיד ביחד עם שוטר נוסף, הגיע למקום וביקש לבדוק את רישיונותיהם של המשיב וחבריו ואת האופנוע. הבדיקה העלתה כי מספר המנוע ומספר השלדה של האופנוע אינם תואמים. בזמן הבדיקה נכנס נהג הרכב, שהיה אחד מהחברים שעמדו קודם לכן לצד המשיב, לתוך הרכב והחל לנסוע לאחור תוך שהוא פוגע בנערה שעמדה במקום ולאחר מכן בורח לכיוון הכפר שיבלי. כאשר החלו השוטר ואנשי מד"א שהוזעקו למקום לטפל בנערה, ניצל המשיב את ההזדמנות וניסה להימלט מהמקום על האופנוע. השוטר הבחין במעשיו של המשיב ונעמד במסלול הנסיעה שלו על מנת לעצור אותו, אולם המשיב המשיך בנסיעה ונעצר רק לאחר שפגע בידו של השוטר ונפל ארצה אף הוא. השוטר עיכב את המשיב כדין, אולם המשיב הוסיף להשתולל והפריע לשוטרים לטפל באירוע שהתחולל במקום. המשיב נהג על האופנוע כאשר אין לו רישיון לכך, וכאשר האופנוע והשימוש בו אינם מבוטחים ולאופנוע אין רישיון. המשיב נהג באופנוע למרות שניתנה לגביו הודעת אי שימוש.

בקשת המעצר וההחלטה בה

5.

בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת את מעצרו של המשיב ושל נאשם 2 עד תום ההליכים. ביום 1.11.2007 נעצר המשיב עד תום ההליכים, נאשם 2 שוחרר בחלופת מעצר. ביום 28.11.2007 דחה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) ערר של המשיב על החלטה זו. השופט ג'ובראן אימץ את מסקנת בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב. עוד קבע כי המשיב מסכן את הציבור בנהיגתו הפרועה, ובהתנהגותו חסרת המעצורים. להכרעה בדבר מסוכנותו הוסיף השופט ג'ובראן גם את הפקרת המנוחה בזירת האירוע ואת ניסיונות ההימלטות. לעניין חלופת מעצר, קבע כי לאור התעלמותו המופגנת של המשיב מרשויות החוק, לא תהיה תועלת בחלופת מעצר, שכן לא ניתן לתת אמון במשיב שישמור על תנאי פיקוח כלשהם. ביום 26.6.2008 הגישה המבקשת בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בא כוח המשיב הסכים לבקשה, ובית המשפט (כבוד השופט א' א' לוי) הורה על הארכת המעצר ב-90 ימים החל מיום 12.7.2008.

הבקשה הנוכחית להארכת מעצר וההחלטה בה

6.

באת כוח המדינה מבקשת מבית המשפט להורות על הארכה נוספת של מעצר המשיב ב-90 יום, החל מיום 10.10.2008. את בקשתו היא מנמקת בהתקדמות המשפט, אשר עומד היום בשלב שבו ייתכן שייקבע דיון נוסף לשמיעת עד מטעמו של המשיב, אך הדבר תלוי ביכולתו של המשיב לשחזר קלטת שביקש להגיש לבית המשפט. במידה ושחזור הקלטת לא יצלח, הרי שתמה שמיעת ההוכחות בתיק. התיק נקבע לסיכומים בכתב, וסיכומי התביעה יוגשו עד ל 30.10.2008. באת כוח המבקשת מנמק את בקשתו במסוכנותו של המשיב, אשר נלמדת לטענתה מהעבירות החמורות המיוחסות לו, וכן בהיעדר היכולת לסמוך על חלופת מעצר בעניינו.

7.

הסניגור טוען כי המשפט התמשך בשל אי הצגת מלוא חומר הראיות להגנה במועד. הוא מסכים כי בעיית הקלטת באה על פתרונה וכי בימים הקרובים תועבר הקלטת לבדיקת מומחה.

8.

גם אם יש מידה מסויימת של אשמה במאשימה בעניין חומר הראיות, איני רואה מנוס אלא להיעתר לבקשה. כפי שכבר צוין – המסוכנות נלמדת מעצם המעשים. המשפט מתנהל ביעילות (בזכות כל הצדדים) ונראה כי הוא עומד בפני סיום. נסיונות ההימלטות של המשיב - מונעים כל אפשרות לשקול חלופת מעצר.

9.

אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר ב-90 ימים שתחילתם ביום 10.10.2008.