בש"פ 11287/05 מדינת ישראל נ. ויליאם עודתאלה

בפניי בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב מערב לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

נגד המשיב הוגש ביום 21.10.04 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובו מיוחסות לו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, ניסיון אינוס, תקיפה חבלנית של בן זוג, תקיפת בן זוג, איומים, הדחה בחקירה ותקיפה חבלנית. על פי הנטען בכתב האישום, אנס המשיב את בת זוגו (להלן: המתלוננת ) תוך איום בסכין לאחר שזו סירבה לקיים עימו יחסי מין. עוד נטען בכתב האישום, כי במקרה אחר ניסה המשיב לאנוס את המתלוננת וכן כי נהג להכות אותה ולאיים עליה כי ירצח אותה. כן נטען בכתב האישום, כי המשיב היכה באגרופו בפיה של המתלוננת וכתוצאה מכך נשברה אחת משיניה הקדמיות. בנוסף לכך נטען בכתב האישום, כי המשיב דקר במרפקו אדם חולה אפליפסיה שהמתלוננת עבדה כמטפלת בביתו, משום שסבר כי מתקיים קשר אינטימי בין המתלוננת לאותו אדם. ביום 13.1.05 נענה בית המשפט המחוזי (השופטת נ' אהד ) לבקשת המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו. ערר שהוגש לבית משפט זה בנוגע למעצר עד תום ההליכים (בש"פ 1608/05) נדחה בהחלטת השופטת א' פרוקצ'יה מיום 10.3.05. ביום 17.7.05 הורה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן ) בהסכמת בעלי הדין על הארכת מעצרו הראשונה של העורר מעבר לתשעה חודשים למשך תקופה של 90 ימים (בש"פ 6883/05). ביום 9.10.05 הוארך בפעם השנייה מעצרו של העורר על ידי בית משפט זה (השופט א' גרוניס ). זאת, למשך 60 ימים ומתוך הנחה כי תתקיים ישיבת הוכחות ראשונה ביום 31.10.05 (בש"פ 9357/05). עתה, משחלפה התקופה שנקצבה בהחלטתו האחרונה של בית משפט זה ומבלי שנערכה ולו ישיבת הוכחות אחת בתקופת ההארכה הקודמת, מבקשת המדינה פעם נוספת כי מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים. יש לציין עוד, כי המשיב הינו אסיר המרצה עונש של 18 חודשי מאסר לאחר שהורשע בהחזקת סם וכי הוא צפוי להשתחרר מן המאסר בחודש מאי 2006.

מעיון בחומר שבפניי עולה כי ישיבה ההוכחות שהיתה קבועה בתיק ליום 31.10.05 בוטלה ביום 30.10.05 מחמת טעמים אישיים של אחד משופטי ההרכב (יצוין, כי ישיבת הוכחות נוספת בתיק, שהיתה קבועה ליום 30.10.05, בוטלה עוד בטרם החלטתו הקודמת של בית משפט זה בעניין הארכת מעצרו המשיב). ישיבות הוכחות נוספות בתיק נקבעו לתאריכים 29.12.05, 24.1.06 ו-25.1.06. בדיון שנערך בפניי נמסר לי כי שתיים מהישיבות הנזכרות בוטלו ועל כן ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק אמורה להתקיים רק ביום 25.1.06. מצב זה, בו נאשם נמצא במעצר ושלב ההוכחות בתיק אינו צפוי להתחיל לפני חלוף 15 חודשים ממועד הגשת כתב האישום, הינו חמור ביותר. יצויין כי לפחות חלק מישיבות ההוכחות בתיק בוטלו ביוזמת בית המשפט עקב אילוצים, וככל הנראה העומס המחייב שמיעת תיקים דחופים אחרים. התמשכות ההליכים ללא שמיעת ראיות היא כשלעצמה בגדר שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק שחרורו של המשיב. בא-כוח המדינה תמך את בקשתו בחשש שנוכח המעשים החמורים המיוחסים לעורר, ובהתחשב בכך שהתברר כי העורר ניסה להטריד את המתלוננת בתקופת מעצרו, קיים סיכון רציני למתלוננת אם ישוחרר. לא בלי היסוס ורק בשל החשש לשלומה של המתלוננת, מצאתי לנכון להורות על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים בלבד, וזאת על מנת לאפשר את שמיעת עדות המתלוננת בעוד המשיב במעצר.

לפיכך, מוארך בזה מעצרו של המשיב ב-45 ימים החל מיום 18.12.05 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1188/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.