בש"פ 1149/10 מדינת ישראל נ. מיכאל חבין

לפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) , התשנ"ו-1996.

1.

המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כתב האישום בעניינם תוקן עד כה שש פעמים, וכיום הוא מחזיק עשרים ושבעה אישומים, המיוחסים לארבעה עשר נאשמים, בפרשה נמשכת ורחבת היקף. כתב האישום מתייחס לפרשה ענפה הכרוכה בביצוע עבירות שונות בתחום הרכב שעניינן גניבות כלי רכב מחברות השכרה ומאנשים פרטיים, זיוף מסמכים שונים ובהם תעודות זהות ומסמכי רישוי של כלי רכב, שינוי סימני זיהוי של כלי רכב וסחר בכלי הרכב הגנובים בדרך של מכירתם לקונים תמימים. התכנון כרך את הפעולות הבאות: שכירת כלי רכב לשם שכפול מפתחות הרכב והחזרת כלי הרכב לאחר שהוטמנו בהם מכשיר טלפון נייד ומכשיר ניווט לווייני המאפשר איתור מקום הימצאו. איתור כלי הרכב וגניבתם באמצעות המפתח המשוכפל; שינוי זהותם של כלי הרכב הגנובים; העברת הבעלות של כלי הרכב מהבעלים החוקי לבעלות פלוני, ופרסום בציבור של הרכב המזוייף כמוצע למכירה והעברת הבעלות ברכב לקונה וקבלת התמורה בעבורו.

משיב 1 מואשם בזיוף וניסיון זיוף של מסמכים שונים הקשורים לבעלות, חזקה או שימוש ברכב לרבות תעודות זהות, חותמות, רשיונות רכב ונהיגה. משיב 2 מואשם כי זייף וניסה לזייף רשיונות רכב שונים. כן מואשם משיב 1 כי, לבקשת משיב 2, זייף דרכון ישראלי שבעזרתו ניסה משיב 2 לצאת את ישראל.

בגין המעשים האמורים הואשמו המשיבים בעבירות רבות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977,

ובין השאר בעבירות של גניבת רכב, זיוף מסמך הקשור לרכב וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

2.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את המשיבים עד תום משפטם. המשיבים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שנערך תסקיר מבחן לגבי כל אחד מהמשיבים (החלטות מימים 21.7.09 ו-20.8.09 לגבי המשיבים 1 ו-2, בהתאמה). נדחתה טענת המשיבים להפלייה ביחס לנאשמים אחרים בפרשה, אשר שוחררו מהמעצר, בעיקר נוכח חלקם במעשים נשוא כתב האישום. נקבע, כי שורת העבירות שנעברו, לכאורה, על ידי המשיבים, מצביעה על מסוכנות רבה מצידם, וכי יש לחשוש גם מהימלטותם מן הדין ומשיבוש הליכי משפט על ידם. צויין, לגבי שני המשיבים, כי הם הזכירו בשיחות שניהלו את האפשרות שיצאו את הארץ; ולגבי המשיב 2, כי בעבר זייף מסמכי זהות. אשר למשיב זה, נדונה טענתו, כי הוא מסייע לבת-זוגו בטיפול בבנה החולה, אך בית המשפט לא ראה בכך סיבה מספקת לשחרור מן המעצר. עררים שהגישו שני המשיבים לבית משפט זה נדחו (המשיב 1 – בש"פ 6915/09, החלטת השופט א' רובינשטיין מיום 10.9.09; המשיב 2 – בש"פ 7839/09, החלטת השופטת א' חיות מיום 3.11.09). בשתי ההחלטות הודגשה חומרת הפרשה המתאפיינת בשיטה עבריינית רחבת היקף ומורכבת

בה מעורבים המשיבים, והודגש, בין היתר, כי יש ממש בחשש מפני הימלטות המשיבים מאימת הדין.

3.

בבקשה הנוכחית טענה המדינה, כי חרף מספר דחיות במועדי דיון, משפטם של המשיבים מתנהל עתה בקצב ראוי; התקיימו עד כה חמישה דיוני הוכחות, ובהם נשמעו או הוגשו בהסכמה עדויות של כ-174 עדים. עוד הודיעה המדינה, כי קבועים חמישה מועדים נוספים לדיוני הוכחות, וכי יש יסוד לתקווה כי ניהול המשפט יתקדם במידה משמעותית בחודשים הקרובים. המדינה מטעימה, כי מסוכנותם של המשיבים עומדת בעינה, וכך גם החשש מהימלטותם ומשיבוש הליכי משפט; לפיכך, לטענתה, אין מקום לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר.

4.

טוען בא כוח המשיב 1, כי אין בנסיבות העניין סיבה חריגה להארכת המעצר. מ דובר בתיק עבירות רכוש שהמשיבים המעורבים בו הם חסרי עבר פלילי. אשר לסיכון להימלטות, נטען כי מתסקיר שירות מבחן עולה כי אין סכנה כזו, ומכל מקום, ככל שהמשפט מתקדם, נקודת האיזון משתנה בכיוון לשחרור המשיב מן המעצר.

באת כוח המשיב 2 טענה, כי המשיבים הם היחידים שנותרו במעצר מכל המעורבים הרבים בפרשה. היא עותרת להחיל גם על מרשה

חלופת מעצר, בעיקר בשל סיבות הומניטריות הקשורות בטיפול בילד נזקק בבית, והיא מדגישה כי מ דובר בהסתבכות פלילית ראשונה של המשיב לראשונה בחייו.

5.

מ דובר במשפט רב משתתפים ורב מורכבות ראייתית. משפט כזה תובע, מטבע הדברים, זמן שיפוטי ניכר בצד המורכבות, המשפט מתנהל עתה בקצב ראוי, ועד כה נשמעו, או הוסכם לקבל, עדויות של 174 עדים. בזמן הקרוב קבועים חמישה מועדי הוכחות וקיים צפי כי בזמן נראה לעין תהיה תאוצה משמעותית בניהול המשפט.

6.

המשיבים הם מסוכנים לציבור, כעולה מהמעשים המיוחסים להם בכתב האישום. מיוחסת להם מעורבות מרכזית בהתארגנות עבריינית רבת היקף ששמה לה למטרה לגנוב באופן שיטתי כלי רכב ולמכור אותם לקונים תמימים. המעשים בוצעו בהיקף ניכר ולאורך זמן רב, תוך גרימת נזק רב ביותר לבני אדם רבים. קיים חשש, כי אם המשיבים ישוחררו, חלק מכלי הרכב לא יימצאו; כמו כן, קיים חשש ממשי להימלטות המשיבים, וזאת כפי שניתן להסיק מהראיות בדבר זיוף מסמכים בידי משיב 1, לרבות דרכון, שהיה מכוון לסייע למשיב 2 להימלט מישראל. עלה חשש גם לשיבוש מהלכי משפט אם המשיבים ישוחררו, מאחר שטרם אותרו כל המעורבים בהתארגנות העבריינית, וטרם נמצאו כל כלי הרכב הגנובים.

7.

לאור מכלול טעמים אלה, אני מחליטה לקבל את בקשת המדינה, ולהורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 25.2.10, או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.