בש"פ 119/13 מדינת ישראל נ. טארק עבאסי

1.

בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב 1 (להלן: המשיב ) מיום 9.1.2013 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 24652-07-11 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב ושישה אחרים הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירות של הצתה, ייצור נשק, נשיאת נשק, חבלה חמורה בכוונה מחמירה, השתתפות בהתפרעות והפרת הוראה חוקית. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 25.6.2011, חברו הנאשמים בכתב האישום, וביניהם המשיב, ובמשך 10 דקות תקפו מבנה המאכלס משפחות יהודיות בכפר סילוואן שבמזרח ירושלים, באבנים, בזיקוקים ובבקבוקי תבערה, כשבאותה העת שהו במבנה משפחות רבות. כתוצאה ממעשים אלה, נפגעו מערכות המים והחשמל של המבנה, נשרפה מערכת מצלמות האבטחה, נשרף ריהוט שהיה על גג הבניין, נופצו חלונות, נשרפו צעצועים ומתקני ילדים, ניזוקה דלת הכניסה לגג וריצוף הגג ונשרף עץ בחצר המבנה. עוד צוין בכתב האישום, כי המשיב ביצע מעשים אלה בעת שהיה במעצר בית מלא בבית משפחתו במסגרת תיק אחר שהתנהל נגדו.

3.

ביום 14.7.2011 הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 29.8.2011 נעתר בית משפט קמא (כב' השופט י' מרזל ) לבקשה. נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב וכי קיימת מסוכנות של ממש העולה – מעבר לחזקה הקבועה שבדין – מן האירוע עצמו.

4.

משלא הסתיים משפטו, הגישה המדינה בקשות להארכת מעצרו של המשיב. בית משפט זה נעתר לבקשותיה והאריך כל פעם את מעצרו של המשיב בתשעים ימים (ראו: בש"פ 2618/12 (5.4.2012); בש"פ 5346/12 (13.7.2012); בש"פ 7220/12 (12.10.2012)). עתה מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב פעם נוספת, רביעית במספר. על-פי האמור בבקשה, ביום 10.12.2012 הסתיימה פרשת ההגנה וכן נשמעו סיכומי המדינה וסיכומיהם של שלושה מהנאשמים בכתב האישום. שלושה נאשמים אחרים הגישו את סיכומיהם בכתב, ועובר למועד הגשת הבקשה, נותר למעשה לשמוע את סיכומיו של נאשם נוסף אחד. בדיון בבקשה נמסר כי בית המשפט המחוזי קבע כי הכרעת הדין תינתן ביום 19.2.2013, דהיינו – בעוד כחודש ימים.

5.

המדינה טוענת כי יש להאריך את מעצרו של המשיב, שכן המסוכנות הנשקפת ממנו היא ברורה ונלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו. עוד נטען, כי המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו כשהיה נתון בחלופת מעצר בביתו, תוך הפרת תנאי השחרור, ועל כן אין ליתן בו אמון לצורך חלופת מעצר. ממילא צוין, כי גם תסקיר שירות המבחן לא המליץ על שחרורו לחלופה. זאת ועוד, נטען כי במהלך ניהול המשפט הורשע המשיב בתיק נוסף שהתנהל נגדו והושת עליו עונש מאסר בפועל של 4 חודשים, כך שבחלק מתקופת מעצרו בתיק זה היה המשיב אסיר שריצה את עונשו בתיק אחר. לבסוף, נטען כי משפטו של המשיב מצוי בשלביו הסופיים, כמפורט לעיל.

6.

בא-כוח המשיב התנגד לבקשה בטענו כי הוא מאמין בחפותו של המשיב וכי תקופת מעצרו הממושכת עד כה עלולה לעלות על תקופת המאסר שצפויה להיגזר עליו במקרה שיורשע, כפי שניתן ללמוד מהעונשים שנגזרו על מעורבים אחרים שעניינם נדון בנפרד והסתיים. עוד נטען, כי ככל שהמשיב יורשע, יהיה צורך להורות על הגשת תסקיר, כך שההליך אינו צפוי להסתיים בקרוב.

דיון והכרעה

7.

בגדרו של הליך זה אין מקום לבחון את מוצקות הראיות נגד המשיב, לאחר שבעבר כבר הוחלט כי קיימות ראיות לכאורה והמשיב לא ביקש עיון חוזר בהחלטה על מעצרו בטענה כי חל מהפך ראייתי במהלך שמיעת ההוכחות. לפיכך אין בטיעון הכללי על חפותו של המשיב כדי להשליך על ההחלטה בבקשה דנא.

בית משפט זה שקל בעבר את הצורך בהארכת מעצר המשיב, אף לאחר תום תשעת חודשי משפטו הראשונים, ופסק כי יש להאריך את המעצר. הנימוקים שביסוד החלטות אלה עומדים בעינם. כנגד עובדת חלוף פרק זמן נוסף מאז ניתנה ההחלטה הקודמת בעניין מעצר המשיב, עומד עתה הנתון שלפיו תמה שמיעת ההוכחות והושלמה הגשת הסיכומים ואף נקבע מועד למתן הכרעת דין. לפיכך, כשסיום ההליך צפוי בקרוב, ונוכח יתר הנתונים שפורטו בהחלטות הקודמות בעניינו של המשיב, יש לקבל את הבקשה.

8.

אני מאריך את מעצר המשיב בתשעים ימים מיום 9.1.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 24652-07-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.