החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1229-23 בש"פ 1229-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
תעבורה · העברת מקום דיון בהליך תעבורהבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט להעברת דיון מבית משפט השלום לתעבורה בנצרת לבית משפט סמוך למקום מגורי המבקשת

בית המשפט דחה בקשה להעביר דיון תעבורה מנצרת לבית משפט סמוך למקום מגורי המבקשת. נקבע כי כאשר הנאשם כופר בעובדות כתב האישום, העברת הדיון תיעשה רק במקרים חריגים, מאחר שנדרשת שמיעת ראיות והגעת עדי תביעה. אי הנוחות של המבקשת לא הצדיקה סטייה מכללי הסמכות המקומית.

העובדות

המבקשת מתגוררת בפרדס חנה ומבקשת להעביר דיון תעבורה המתנהל נגדה בנצרת, בטענה שהמרחק קשה עליה ואין לה רכב. הקראת כתב האישום נקבעה ליום 22.2.2023 והמבקשת הודיעה כי תכפור במיוחס לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר דיון תעבורה מבית המשפט בנצרת לבית משפט סמוך למקום מגורי המבקשת כאשר היא מכפרת בעובדות כתב האישום?

הלכות

  1. 1

    כאשר נאשם מבקש העברת דיון אך אינו מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות והגעת עדי תביעה.

    ״העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אי נוחות הנאשם בנסיעה למקום הדיון אינה מצדיקה סטייה מכללי הסמכות המקומית כאשר אין טעם להעדיף את נוחותו על פני נוחות עדי התביעה.

    ״לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעיף 78 לחוק בתי המשפט
  • תעבורה
  • כתב אישום
  • עדי תביעה
  • סמכות מקומית
  • נוחות
  • בית משפט השלום לתעבורה בנצרת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"פ 1229/23

בבית המשפט העליון

בש"פ 1229/23

לפני:

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

המבקשת:

גל בן מאיר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

העברת מקום דיון

בשם המבקשת:

בעצמה

החלטה

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 8125-12-22 מבית משפט השלום לתעבורה בנצרת לבית משפט שלום לתעבורה הסמוך למקום מגוריה של המבקשת.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת בפרדס חנה וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה בנצרת בשל המרחק ממקום מגוריה, וכן בשל כך שאין בבעלותה רכב.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 22.2.2023 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

ניתנה

היום, כ"ד בשבט התשפ"ג (15.2.2023).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1כאשר נאשם מבקש העברת דיון אך אינו מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשה, בשל הצורך בשמיעת ראיות והגעת עדי תביעה.
  2. 2אי נוחות הנאשם בנסיעה למקום הדיון אינה מצדיקה סטייה מכללי הסמכות המקומית כאשר אין טעם להעדיף את נוחותו על פני נוחות עדי התביעה.