פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1230/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
דידי סיבוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת רשמת ל' בנמלך בבש"פ
8776/12
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד אופיר טישלר
החלטה
1.
מונח לפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך , בגדרה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור בהליכי פסלות שופט.
המערער הורשע בעבירת הרצח, ומרצה כיום מאסר עולם. במהלך השנים האחרונות, הגיש המערער שלוש בקשות נפרדות לקיום משפט חוזר בעניינו, אשר נדחו. הבקשה האחרונה מהשלוש, נדחתה על ידי השופט ס' ג'ובראן
ביום 12.8.2012. בהכרעה נקבע כי המערער לא הצליח להוכיח אף לא אחת מהעילות המצדיקות קיומו של משפט חוזר. לאחר מתן ההחלטה בבקשה למשפט חוזר, הגיש המערער בקשה לפסילת שופט, וכן בקשה לעיון חוזר. לאחר עיון בבקשות, קבע השופט ג'ובראן כי יש לדחותן. באשר לבקשת פסלות השופט נקבע על פי הדין לא ניתן להגיש בקשה שכזו לאחר סיום ההליך, וכי אף לגופו של עניין אין לקבל את הטענה. ביחס לבקשה לעיון חוזר צוין כי זו אינה נהירה דיה, וכי ממילא אין עוד מקום לשוב ולדון באותו עניין.
המערער ביקש להשיג על החלטת השופט ג'ובראן בבקשת הפסלות, ואולם, מכיוון שחלף המועד הקבוע בתקנות להגשת הליך כאמור, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. בקשתו זה נדחתה על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך . נקבע כי הנימוק שהציג המערער להארכת המועד נטען בעלמא ולא נתמך בתצהיר, וממילא סיכויי ההליך – ערעור בהחלטת פסלות – אינם נחזים להיות גבוהים.
2.
על החלטת הרשמת בבקשה להארכת מועד הוגש הערעור שלפניי. נטען כי אין להחמיר עם המערער, שכן האחרון איחר אך ביום אחד את המועד, ובנסיבות העניין – הליך שבמרכזו בקשה למשפט חוזר – לא ראוי להחמיר עימו. עוד צוין כי החלטות ותגובות שניתנו בהליכי המשפט החוזר לא הומצאו לו כראוי, ואין זה הוגן להחמיר ולדקדק עימו באיחור של יום אחד. הודגש שהבקשה להאריך מועד, שהוגשה על ידי משפחת המערער, נכתבה בחיפזון שכן היה ברצונם לאחר מעט ככל הניתן, ובשל כך לא ניתן היה להחתים את המערער על תצהיר שיתמוך בבקשתו. עוד מציין המערער כי עורך דינו לא עדכן אותו במועדים להגשת ערעור פסלות. כן ציין שנמסר לו על-ידי מרכז המידע של בתי המשפט מועד ארוך יותר להגשת ערעור בהחלטת פסלות שופט, ובכך הוטעה.
לדעת המשיבה דין הערעור להידחות. זאת בשל מהות ההליך שבגינו מתבקשת פסילת השופט. לטענתה, הליך של עיון חוזר אינו מוכר בדין, ועל כן ממילא אין מקום להאריך מועד בבקשה האמורה.
3.
בבחינת בקשה למתן אורכה לשם הגשת ערעור, אין אנו בוחנים רק את חשיבות ההליך עליו משיג המערער, אלא גם את סיכויי ערעורו. כפי שקבעה הרשמת בהחלטתה, נראה שסיכוייו של ההליך שיזם המערער אינם מן הגבוהים. הערעור מופנה כלפי החלטה שדחתה את בקשת המערער למתן ארכה כדי לערער על החלטת השופט ס' ג'ובראן שלא לפסול עצמו מלדון בעיון חוזר על החלטתו. טענותיו בסוגיה זו מתמקדות בעובדה שהשופט ס' ג'ובראן דן בבקשותיו לקיים משפט חוזר זו הפעם השלישית, ומכאן שהוא גיבש דעה שלילית בנוגע למערער. ואמנם, חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 קובע בסעיף 77א(א) את מבחן ה"חשש הממשי למשוא הפנים". אין עסקינן בתחושתו הסובייקטיבית של המערער גם לא בתחושתו הסובייקטיבית של השופט. העובדה ששופט דן בענייניו של המערער, בין אם פסק לזכותו או לחובתו, איננה מעוררת חשש שכזה כשלעצמה (על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין עו"ד ישראל בלום , פ"ד נט(5) 433,439-440 (07.02.2005)). אף עמדת המדינה לפיה הליך של בקשה לעיון חוזר על הכרעה בבקשה למשפט חוזר אינו מוכר בסדרי הדין בעלת משקל ביחס לשאלת סיכויי הערעור.
המערער מבקש התחשבות מיוחדת בשל היותו אסיר לא מיוצג המרצה עונש של מאסר עולם. אולם, עולה שהמערער היה מיוצג במסגרת בקשתו למשפט חוזר ולעיון חוזר. בנוסף, עומד הוא על כך שהבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור זניח. הלכה היא כי איחור של יום עודנו איחור הוא. ברי כי מידת האיחור רלוונטית בעת שקילת בקשה למתן ארכה. נקודה זו פועלת לטובת המערער. עם זאת, במסגרת בקשה כזו על המערער לשכנע את בית המשפט כי יש סיכוי שתצמח תועלת מקיומו של ההליך. בקשה לעיון חוזר בהחלטה בעניין משפט חוזר איננה הליך המוכר בדין. לא רק זאת, הגשת בקשה לפסילת שופט לצידה בעייתית, שכן משמעותה היא שצד מבקש למנוע משופט לדון בתיק לאחר שאינו מרוצה מהכרעתו בתיק. ככלל, בקשה לפסילת שופט תוגש לפני ההכרעה בהליך העיקרי. בל נשכח כי במקרה דנא הנימוק בבסיס בקשת פסלות היה ידוע למערער לפני מתן ההחלטה. המערער לא הצביע על נימוק שתומך בעמדתו בבקשת הפסלות, היה והמועד להגשת ערעור יוארך. בנסיבות אלו, שיקולים בנוגע לסיכויי הערעור מכריעים את הכף.
4.
דין הערעור להדחות.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג (21.07.2013).
ש ו פ ט