בש"פ 1253/97 מדינת ישראל נ. בנון דוד

1.

על המשיב הוגש בבית משפט השלום בחיפה כתב אישום בשל עבירות של סחיטה וסחיטה באיומים שנעברו כלפי הבעלים והעובדים של פאב בחיפה. בית משפט השלום בחיפה דחה את בקשתה של המדינה לעצור את המשיב והורה לשחררו בערובה וכן בתנאי, בין היתר, שישהה בביתו בין השעות 21.00 עד 07.00 למחרת ולא ייכנס לאותו פאב.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את עררה של המדינה, אולם הורה שעל המשיב לשהות במקום שייקבע במשך כל שעות היממה. בית משפט השלום קבע שאותו מקום יהיה בית הוריו של המשיב בעכו.

המדינה חזרה ועררה על ההחלטה.

2.

מועד הדיון בערר נקבע ליום 2.3.97. בא כוח המשיב, עו"ד ז' פלאח, ביקש לשחררו מן הייצוג, ולחלופין, לדחות את מועד הדיון. בבקשתו ציין את "חוסר שיתוף הפעולה בין משפחתו של המבקש" ובינו. החלטתי לשחרר את בא כוחו מייצוגו ולמנות לו סניגור אחר.

בדיון שהתקיים ביום 2.3.97 ביקש הסניגור הממונה, עו"ד א' עטרי, לדחות את מועד הדיון על מנת שתהיה לו הזדמנות לשוחח עם המשיב, והדיון נדחה ליום 9.3.97. עם פתיחת הדיון במועד הנדחה הודיע עו"ד עטרי שלמרות בקשתו לא קיבל מעו"ד פלאח "את הדרך להתקשר עם הנאשם" ולפיכך לא התקשר אתו.

3.

אחרי שבאי כוח בעלי הדין טענו לענין עררה של המדינה ביקש הסניגור הממונה, עו"ד עטרי, לדחות את מתן ההחלטה על מנת לאפשר לו להציע, עד יום 13.3.97, "חלופה למעצר של הרחקה דרומה", שבא כוח המדינה הודיע שיהיה מוכן לשקול אותה.

ביום 14.3.97 התקבלה במזכירות בית המשפט הודעה בפקס ששיגר הסניגור, לפיה "שלח מברק למשיב בבקשה כי ייצור עמו קשר, אך כל קשר כזה לא נוצר".

4.

חזרתי ועיינתי בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות ובטענות באי כוח בעלי הדין לפני. מדובר בעבירות שאופיין וכן הנסיבות שבהן נעברו מקיימות יסוד סביר לחשש ששחרורו של המשיב בערובה, אפילו בתנאי השחרור שקבעו הערכאות הקודמות, עלול לסכן את המתלוננים, ואת שלום הציבור ובטחונו, וכן עלול לגרום לשיבוש הליכי המשפט. משנה חיזוק למסקנה זאת בהרשעותיו הקודמות של המשיב, שבהן גם עבירות אלימות.

לכך ראוי להוסיף כי עצם ניתוק הקשר בין המשיב לבין עורכי הדין שייצגו אותו מעיד על יחסו המזלזל להליכים המשפטיים ומטיל עליו חשד כבד שאינו מקיים את תנאי השחרור.

במצב דברים זה אין להסתפק בחלופה למעצר.

6.

לפיכך אני מורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.