פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 97 / 1291
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העוררת:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
חוטה
מאיר
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
בתיק
ת.פ. 17/97 שניתנה ביום 24.2.97
על
ידי כבוד השופט ב' גילאור
בשם
המבקשת: עו"ד נ' גרנות
בשם
המשיב: עו"ד מ' גלעד
ה
ח ל ט ה
1.על המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה בשל עבירות של מעשה סדום בקטין, הדחה בחקירה וסחיטה באיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, עשה המשיב מעשי סדום פעמים רבות בשלושה קטינים ילידי 1983 ו- 1984, שלא בהסכמתם, על ידי שימוש בכוח ובאיומים. משנודע דבר המעשים לאמו של אחד הקטינים ביקש המשיב מאותו קטין שלא לספר למשטרה אודות המעשים וכן איים עליו.
2.בעררה שלפני עוררת המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב בתנאי שישהה בבית אחותו במגדל העמק וכן בתנאים נוספים וכנגד ערובות כספיות שונות. לטענת בא כוח המדינה אין לתת אמון במשיב שיקיים את תנאי השחרור ולא די באמון בערבים שקבע בית המשפט, שהם אחותו, אחיו וחברתה של אחותו.
חיזוק נוסף לטענתה שיש לעוצרו עד תום ההליכים מוצאת היא בכך שהמשיב הורשע בעבר בעבירות דומות.
לעומתה טען בא כח המשיב כי "הראיות לא מוצקות", וכי אין לייחס משקל לעבירות שנעברו לפני שנים רבות וכי יש להסתפק בחלופה למעצר. לענין זה טען שניתן לסמוך על הערבים.
3.עיינתי בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי - שבמהלכו נחקרו אחותו של המשיב ואחיו - ובהחלטתו. בית המשפט המחוזי שאל את עצמו אם יש בחלופה למעצר כדי להבטיח כי המשיב לא ישפיע על עדים וכן לא יחזור על מעשיו. על כך השיב בחיוב. לדעתו, יש בהרחקתו של המשיב מביתו שבקרית ביאליק לבית אחותו במגדל העמק ל"מעצר בית מוחלט" תחת עיניהם הפקוחות של אחותו ושל אחיו, בצרוף הפקדה במזומנים, או בערבות בנקאית של 15,000 ש"ח, וערבויות נוספות, כדי לשמש חלופה נאותה למעצרו.
לא בלב קל הגעתי למסקנה שיש לקיים את ההחלטה. אמנם, אותו מעשה מגונה בקטין שבגינו הורשע המשיב בעבר נעשה בשנת 1979, דהיינו לפני כ- 17 שנים, אולם יש בכך כדי לתמוך בחשש שהמשיב עלול לחזור על מעשיו. מאידך גיסא, אין לדחות בקש את סברתו של בית המשפט כי הרחקתו של המשיב - שהוא רווק כבן 44 שנים - מן הבית שבו הוא מתגורר בקביעות עם אמו בקרית ביאליק, אל בית אחותו במגדל העמק, הם בגדר "שינוי בעל משמעות", שיש בו כדי להבטיח את קיום תנאי השחרור מצדו של המשיב. כן נראית לי התרשמותו בדבר יכולתם של אחותו ושל אחיו לפקח עליו אם כי יש מקום להוסיף לכך ערבויות נוספות.
4.לפיכך אני מורה כי עררה של המדינה יידחה והמשיב ישוחרר לבית אחותו במגדל העמק בתנאים וכנגד ערובות כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כפוף לאמור להלן:
א.סכום במזומנים, או בערבות בנקאית שעל המשיב להפקיד יהיה 30,000 ש"ח במקום 15,000 ש"ח.
ב.מלבד האח שחויב לעזור בשמירה על המשיב, יחויב
אח נוסף, שבית המשפט המחוזי ימצא למתאים, לעזור בשמירה עליו. גם אח זה יתחייב לחתום על ערבות אישית לשלם 30,000 ש"ח במקרה של הפרת התנאים.
ניתנה היום, כג' באדר א' התשנ"ז
(2.3.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97012910.
M01
רכ/