בש"פ 1425/10 שמחה פרץ נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת חיימוביץ) מיום 3.2.10 בעמ"ת 22170-01-10, בגדרה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט רוזין) מיום 11.1.10 לעצור את העוררת עד תום ההליכים.

רקע והליכים

ב.

נגד העוררת הוגש ביום 20.10.09 כתב אישום, לפיו ביום 16.10.09 נתפס אצלה סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית; הכמות היתה 3.0451 גרם , מחולקת ל- 16 יחידות. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בדיון מיום 22.10.09 הודה בא כוח העוררת בקיומן של ראיות לכאורה. כן הגיעו הצדדים להסכמה, כי יוגש לבית המשפט תסקיר שירות המבחן. בהחלטה מאותו היום הורה בית המשפט על הזמנת תסקיר, שיבחן את שילובה של העוררת בקהילה טיפולית, ולפי שעה הורה על מעצרה עד להחלטה אחרת. בתסקיר מיום 8.11.09 לא המליץ שירות המבחן על שחרור העוררת, מאחר שלהתרשמותו קיים חשש להישנות המעשים. צויין, כי העוררת סירבה להשתלב במסגרת טיפולית סגורה העשויה לאיין את מסוכנותה, אולם מנגד הביעה רצון להשתלב במסגרת חלופית, שלא ניתן לבחנה בשל היעדר מימון. בדיון ביום 9.11.09 טען הסנגור, כי העוררת לא הובנה כראוי על-ידי שירות המבחן. בית המשפט קבע, כי אין לחסום את העוררת מהסברת עניינה או משינוי עמדתה, ולפיכך הורה על עריכת תסקיר משלים. בתסקיר מיום 18.11.09 המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון בשלושה שבועות, שבמהלכם ייערך לעוררת ראיון קבלה לצורך שילובה בקהילה טיפולית. בתסקיר נוסף, מיום 7.12.09 נמסר, כי העוררת נמצאה מתאימה לטיפול, בקהילה הטיפולית לנשים "מבט נשי", אולם טרם תשובה סופית עליה להשלים בדיקות רפואיות. בתסקיר מיום 23.12.09 נמסר, כי העוררת התקבלה לקהילה הטיפולית, והומלץ על שינוי בתנאי המעצר כך שתוכל להתחיל בטיפול.

ג.

אך בינתיים, אף זאת ביום 23.12.09, הוגש נגד העוררת כתב אישום נוסף , בו יוחסה לה עבירה של סחר בסמים. נטען, כי ביום 15.10.09 מכרה העוררת לסוכנת משטרתית שתי מנות סם הרואין במשקל 0.3710 גרם תמורת 100 ₪. בעקבות הגשת כתב האישום דחה בית המשפט (בהחלטה מיום 27.12.09) את הדיון בעניינה של העוררת ליום 6.1.10. ביום 11.1.10 קבע בית המשפט, כי סוג העבירות בהן מואשמת העוררת ומידת חומרתן אינם מאפשרים את שחרורה לחלופת מעצר, ולכן הורה, כאמור, על מעצרה עד תום ההליכים. נומק, כי חלופת מעצר לצורך גמילה תיעשה אך במקרים מיוחדים, שהמקרה הנדון אינו בא בגדרם. בהקשר זה צויין כי העוררת הורשעה בעבר בעבירה של הפרת הוראה חוקית, ואין ליתן בה אמון.

ד.

ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה כאמור. בהחלטה צויין, בין היתר, כי הגם שאין מדובר בסוחרת סמים אופיינית, ראוי היה לבחון חלופה ולשקלה בחיוב אילו התאימה

לגמילה; אך סיכויי הגמילה, כפי שעולה מתסקירי המבחן, אינם טובים, וגם תלויים ועומדים כנגדה שני כתבי אישום.

הערר והדיון

ה.

נטען, כי חרף הגשתו של כתב האישום השני, היה על בית המשפט לדבוק בהמלצת

שירות המבחן, לפיה יש לשקול את שחרור העוררת לחלופה בקהילה טיפולית. נטען, כי כתב האישום השני מתייחס לאירוע שמועדו יום לפני האירוע בגינו הוגש כתב האישום הראשון (ביום 16.10.09), ואינו מעיד על מצבה דהיום. הוסף, כי העוררת עברה הליך ארוך כדי שתוכל להשתלב במסגרת הטיפולית לצורך גמילה. עוד צויין, כי העוררת אינה סוחרת סמים פעילה, אלא המכירה נעשתה לצורך מימון סם לשימוש עצמי, וכי ההליך הטיפולי עשוי להועיל לה.

ו.

בדיון טען עו"ד ורניצקי לעוררת, כי יש מקום לתת לה הזדמנות לצאת ממעגל הסמים בקהילה סגורה; היא אשה כבת 45 שהידרדרה לסמים וגם לזנות כדי לממנם. היא חוותה אלימות קשה מצד בן זוג. לחובתה הרשעות בסמים, לאחרונה מ- 2004, אך גם בית המשפט המחוזי דיין שאין המדובר בסוחרת סמים אופיינית. המדובר במוסד גמילה סגור בצפון הארץ, המרוחק ממגוריה של העוררת בבאר שבע, ויכול לנטרל את המסוכנות הסטטוטורית, עוד נטען, כי נוצרה לעוררת ציפיה, והיא מעוניינת בגמילה שלא כפי שהתרשם השירות, ועברה ראיון בקהילה בהצלחה.

ז.

לשאלתי מה התנאים להבטחת שלום הציבור בקהילה בה מדובר כחלופת מעצר לא היה בפי הסניגור מענה, לבד מכך שהמדובר בחלופה המוכרת לשירות.

ח.

עו"ד מגד טענה למדינה, ואף אם לא החלה העוררת בתהליך הגמילה, דבר שהוא החריג לענין גמילה במעצר, אין סיכויי הגמילה טובים לפי התסקירים, וזאת לבד מן העבר הפלילי.

הכרעה

ט.

גליון הרישום הפלילי של העוררת עצוב – היא מעורבת בעבירות סמים זו השנה העשרים, מאז 1990. היא נידונה ארבע פעמים בעבירות סמים בטרם התיקים הנוכחיים, אם בסתר ואם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, השקולה במובן גישתו של המחוקק, על פי העונש המירבי, לסחר (ראו בש"פ 10638/08 ויצמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בין היתר ריצתה עונשי מאסר בפועל. עבירתה האחרונה בטרם ההסתבכות הנוכחית – עבירות שנעשו לכאורה יום אחר יום – היתה ב- 2004.

י.

עיון בתסקירי שירות המבחן מציין כי העוררת מכורה לסמים וגם עסקה בזנות למימון הסם, ומשפחתה עייפה ממנה ואינה מתעניינת בה במיוחד, לאחר קשר טוב בעבר. ניסיונותיה להיגמל בעבר לא צלחו. תחילה נמסר כי אין העוררת מעוניינת בקהילה טיפולית אלא רק באשפוז יום, וגם ביטאה מחשבות אבדניות במאסר. הובע ספק בקשר ליכולתה להתמיד בגמילה, וכן הועלה חשש לסיכון גבוה באשר להתנהגות; וחלופה של ממש מחייבת מסגרת טיפולית סגורה. נוכח זאת לא המליץ השירות (8.11.09) על חלופה. לימים (תסקירים מ – 18.11.09, 7.12.09 ו- 23.12.09) נאמר, כי הקהילה הטיפולית "מבט נשי" נכונה לקבל את העוררת לתהליך גמילה נפשי.

י"א.

שני כתבי האישום התלויים ועומדים כנגד העוררת עוסקים בעבירות באותו מקום בדיוק בבאר שבע, יום אחר יום – האחד (שהוגש ראשון) על עבירה מ- 16.10.09, והשני על עבירה מיום 15.10.09, והן העבירות האחיות של אחזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים. אכן, תימה מדוע לא נכללו שתי העבירות מלכתחילה באותו כתב אישום, והוגשו ב- 20.10.09 וב- 23.10.09 על-ידי שני תובעים שונים. מכל מקום, אין כנראה חולק כי מחד גיסא מדובר באשה הזקוקה לישועה ולתושיה כדי לצאת ממעגל הסמים, השימוש והסחר, ואינה "הסוחר האופייני", ומאידך גיסא יש להגן על הציבור מפניה, לא כל שכן מקום שבהרואין עסקינן. אכן, עברה של העוררת בתחום ניסיונות הגמילה אינו מבטיח טובות; היא גם לא היתה בעיצומו של הליך גמילה עם מעצרה. ואולם, כפי שגם סברו שני בתי המשפט במהלך הטיפול, יש אולי שביב תקוה לגמילה, ככל שניתן יהא להגן על הציבור במסגרת התהליך. סבורני איפוא כי יש למצות את הבדיקה, בהמשך למאמצים הראויים בהליכי בית משפט השלום. והנה, התסקירים אינם אומרים דבר באשר לטיבה הממשי של החלופה בקהילה "מבט נשי", הן בשאלה כיצד תושג הגמילה הפיסית (מדובר רק על גמילה נפשית ) והן בשאלה תנאי החלופה - האם המדובר במקום סגור, מה טיב השמירה, ומה דרכי הדיווח במקרה של הפרות. ללא מענה לאלה ברי כי אין ניתן לשקול חלופה זו כראוי. בבש"פ 10536/08 אזולאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ציינתי במקרה קרוב, כי גם משהולכים לקראת עורר, על בית המשפט לשקול לגבי הקהילה המוצעת "מה האמצעים לוודא שמי שאינו מורשה לא ייצא מן המקום". ו"אם במובן בטחון הציבור (הדגשה במקור –א"ר) תוכל הקהילה הטיפולית להוות חלופת מעצר, כך שהעורר לא יחזור מתוכה גופה לסורו, ואם כן 'שווא עמלו בוניו בו' ( תהילים , קכ"ז, א')". כך גם בנידון דידן.

י"ב.

תסקיר משלים באשר לשאלות הללו יוגש בתוך שבועיים ויונח בפני בית משפט השלום. אני מקדים תודה לשירות המבחן למבוגרים. בית המשפט ישקול ויכריע כמיטב שיפוטו, בלא שאטע מסמרות. במובן זה, של הזמנת תסקיר משלים כאמור, מתקבל הערר.