בש"פ 1516-23 בש"פ 1516-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 12157-05-22 מבית משפט השלום לתעבורה בצפת לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר במושב שילת ועובד בעיר ירושלים וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בצפת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו. המבקש מוסיף כי הגעה לבית המשפט לתעבורה בצפת תדרוש ממנו להפסיד יום עבודה שלם.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 30.3.2023 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינו של המבקש לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בצפת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

7.לפיכך הבקשה נדחית.