בש"פ 1531-24 בש"פ 1531-24

1.לפניי בקשה להורות על מעצרו מחדש של המשיב עד תום ההליכים, לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 14.11.2019 המייחס לו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי חקירה, הפצה של תוכן בעל אופי מיני באמצעות הפלאפון וגניבה. על-פי המתואר בכתב האישום, בלילה שבין ה-20.10.2019 לבין ה-21.10.2019, בילתה המתלוננת במסיבה באזור הצפון, שבמהלכה הבחינו המשיב וחבריו כי היא נתונה תחת השפעה של משקה אלכוהולי. בהמשך לכך, הגיע המשיב – ולאחר מכן הצטרפו אליו חבריו – לדירתה של המתלוננת וקיימו עמה, בין היתר, מעשי מין, תוך מודעות לכך שהיא מצויה תחת השפעה וחסרת יכולת ליתן הסכמה חופשית לקיום המעשים (להרחבה בעניין העובדות המתוארות בכתב האישום, ראו בש"פ 1230/20).

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה נגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים. בא-כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות ועילת מעצר; וביום 28.1.2020 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו (מ"ת 31858-11-19). ערר שהוגש כנגד החלטה זו לבית משפט זה, נדחה על-ידי השופט א' שטיין (בש"פ 1230/20). בהמשך, ביום 26.4.2020 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני ללא חלונות התאווררות, תחת פיקוח. מאז ההחלטה הנ"ל, הוקלו תנאי המעצר, במסגרתם אף נפתחו למשיב חלונות התאווררות יומיים מוגבלות.

לבקשת המשיב, ביום 3.1.2022 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב למעצר בית (על-ידי הסרת האיזוק האלקטרוני) והעברת מקום חלופת המעצר. עוד התיר בית המשפט המחוזי למשיב לצאת מביתו לצרכי עבודה בשעות מוגבלות. וזאת – חלף כלל חלונות האוורור שהותרו לו עד אותה העת. בהמשך, החליט בית המשפט המחוזי כי ניתן יהיה לאפשר את הרחבת החלונות היומיים לצורך סידורים ועבודה.

הבקשה שלפניי

3.בבקשה להורות על מעצרו מחדש של המשיב עד תום ההליכים, נטען, בהתבסס בעיקר על מחקר נתוני תקשורת של מכשיר הטלפון שברשותו (להלן: מחקר הנתונים), כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב הפר פעמים רבות את תנאי מעצר הבית שהוטלו על-ידי בית המשפט המחוזי; כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה הנלמדת מהעבירות החמורות המיוחסות לו; וכי "המשיב הפר באופן בוטה את האמון שנתון בו בית המשפט"; ולפיכך – יש להורות על מעצרו מחדש עד תום ההליכים נגדו.

4.בדיון שהתקיים לפניי, התנגד המשיב לבקשה וכפר בהפרות הנטענות. לטענתו, לא ניתן ללמוד ממחקר הנתונים כי הוא הפר את התנאים שהוטלו עליו, שכן מכשיר הטלפון הוא בבעלות אמו, אשר אף עושה בו שימוש מעת לעת, כמו גם בת-זוגו. עוד הדגיש המשיב כי חלה ירידה במסוכנותו.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לפניי, אני סבורה כי בנסיבות העניין, יש לקבל את הבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. זאת, לנוכח ההפרות לכאורה העולות מחומר הראיות (אשר למצער ביחס לאחת מהן הודה המשיב), ועל רקע המסוכנות הנלמדת מחומרת המעשים המיוחסים לו. עם זאת, מצאתי כי ניתן להסתפק במקרה זה במעצר בדרך של איזוק אלקטרוני, בהתחשב בתקופה הארוכה שחלפה מעת ביצוע המעשים המיוחסים למשיב (ראו בעניין זה, למשל: בש"פ 5273/16 מדינת ישראל נ' אוזיפה, פס' 20 (18.7.2016); בש"פ 4483/05 מדינת ישראל נ' בן איוון שיף, פס' 11 (19.5.2005)), ובשים לב לפרק הזמן הצפוי לסיום ההליך (ראו, מני רבים: בש"פ 4120/19 מדינת ישראל נ' בן מאג'ד עודה, פס' 17 (4.7.2019); בש"פ 8459/20 מדינת ישראל נ' פלוני ו-17 אח', פס' 35 (28.1.2021)).

6.אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב בדרך של איזוק אלקטרוני – בכפוף לאמור להלן – בהתאם לאמור בדיווח ממצאי בדיקת היתכנות פיקוח אלקטרוני מיום 21.2.2024 שנערך על-ידי חטיבת הכליאה; ללא כל אפשרות ליציאה לעבודה ולחלונות התאווררות. המעצר באיזוק אלקטרוני מותנה בפיקוחם של שני מפקחים שונים מאלה שפיקחו על המשיב בעבר, וכן בכפוף להפקדת ערבויות כדלקמן: הפקדת ערבון בסך של 180,000 ש"ח; חתימה על התחייבות עצמית בסך של 300,000 ש"ח לשם הבטחת קיום תנאי המעצר; הפקדת ערבויות צד ג' על-ידי המפקחים בסך של 300,000 ש"ח כל אחד, להבטחת התנאים הנ"ל.

7.התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על-מנת שיקבע את זהות שני המפקחים בהתאם להוראות המובאות לעיל. לפיכך, עד למועד מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי כאמור, ישהה המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח.

8.על יסוד האמור לעיל, אני מורה, אפוא, על מעצרו מחדש של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 22.2.2024 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 31824-11-19 בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, לפי המוקדם, וזאת בהתאם לסעיף 62(א) לחוק המעצרים.

כאמור, עם מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר זהות המפקחים, יועבר המשיב למעצר בדרך של איזוק אלקטרוני.

9.אציין כי לא ראיתי לקבל את הבקשה להגשת מסמך שהוגשה היום מטעם המבקשת.