בש"פ 1607/10 גמאל נפאע נ. מדינת ישראל

א.

שני

עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט שפירא) מיום 22.2.10 בתיק מ"ת 4617-01-10 שהורה על מעצר העוררים עד תום ההליכים נגדם. כך אירע בשל טעות טכנית שהעררים נשמעו בנפרד - בש"פ 1519/10 ביום 2.3.10 ובש"פ 1607/10 ביום 4.3.10, אף שמתחילה ראוי היה לשמעם בצוותא. החלטה זו ניתנת בשניהם יחדיו. העררים הוגשו על-ידי הנאשמים 2 ו- 6 בתיק (גמאל נפאע – להלן נפאע, ואסעד חאלדי – להלן חאלדי)(בש"פ 1607/10), ועל-ידי נאשם 4 בתיק (ואסים קוסקוסה – להלן קוסקוסה) (בש"פ 1519/10).

רקע והליכים

ב.

כנגד העוררים ואחרים הוגש כתב אישום המייחס לעורר נפאע , במסגרת האישום הראשון, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות (סעיף 402(ב) + סעיף 31); והמייחס לעורר חאלדי , במסגרת האישום השני, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (סעיף 402(ב) + סעיף 29)). לעורר קוסקוסה

מיוחסות, במסגרת האישום השני, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ושוד בנסיבות מחמירות בצוותא חדא. על פי המתואר בכתב האישום לעניין האישום הראשון, בחודש דצמבר 2008 קשרו חלק מן הנאשמים, ובהם נפאע, קשר לשדוד את המתלונן, בעל חנות תכשיטים, בביתו שבשפרעם, ובהמשך אכן נעשה השוד, תוך שימוש בנשק חם ובאיומים. חלקו של נפאע בפרשה נגע לשלבי קשירת הקשר והתכנון, וכן לשלב הסתרת הנכסים הגנובים ופרטים מזהים של המעורבים לאחר השוד. לפי האישום השני, קשרו חלק מן הנאשמים, ובהם חאלדי, קשר לשדוד את עובדי מפעל "קפה נחלה" אשר בשפרעם, בעודם בדרכם להפקדת הפדיון היומי בבנק, וכך אף עשו, תוך הצטיידות בנשק חם וקר ושימוש בו. במסגרת הקשר, עזר חאלדי כנטען בתכנון, באספקת ציוד הסתרה, ובמימוש השוד עצמו לכל שלביו. במסגרת הקשר ערך קוסקוסה כנטען תצפיות, והעביר מידע לקושרים על תנועות עובדי המפעל האמונים על העברת הכספים.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר כל הנאשמים עד תום ההליכים, והבקשה התקבלה. נאמר בהחלטה מיום 22.2.10, כי קיימות ראיות לכאורה נגד כל הנאשמים. יצוין, כי העד המרכזי בפרשה הוא ענאן אבו חרב, שותף לעבירה אשר הפליל את שאר המעורבים, ושהודה בכתב אישום נפרד והורשע, אך טרם נגזר דינו. בהחלטת המעצר, שהיא מפורטת וסוקרת את הראיות לכאורה, נאמר, כי בחינת הראיות בהליך המעצר אינה השלב המתאים לקביעת חלוקת האחריות בין הנאשמים השונים, החבים ביחד מכוח דיני השותפות; כך גם לעניין טענות בדבר מהימנות עדים ובדבר מחדלי חקירה. נקבע, כי המעשים המיוחסים לעוררים מקימים מסוכנות רבה בעניינם, וכי שחרורם עלול לסכן את בטחונם של המתלוננים, העדים והציבור בכללותו. הוסף, כי שחרורם מעלה חשש הימלטות מאימת הדין ושיבוש הליכי חקירה. נאמר, כי לנפאע הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש, ולחאלדי הרשעה בעבירת סמים, והוא ריצה מאסר בפועל. אשר לקוסקוסה ולנאשמים אחרים נעדרי עבר פלילי, צוין כי עצם הפעילות במסגרת התארגנות בעלת מאפיינים של ארגון פשיעה מצביעה על מסוכנות. בית המשפט סבר כי אין מקום לשקול חלופה לגבי כל הנאשמים, ועל כן גם לא להזמין תסקיר מעצר.

העררים והדיונים בהם: ערר נפאע וחאלדי

ד.

בעררם עותרים נפאע וחאלדי להזמנת תסקיר מעצר בעניינם, או לשחררם בתנאים מגבילים. לעניין נפאע נטען, כי עיקר הראיות נגדו שעון על עדותו של ענאן, מי שהפליל את חבריו למבצע, וכי עדות זו נגועה בשלל בעיות, שביסודן האינטרס של ענאן בהפללה. נטען, כי לנפאע לא היתה מודעות כי התנהגותו מסייעת לעבירת השוד, ועל כן אין לומר כי קיימות ראיות לכאורה לתמוך בעבירה בה הואשם. עוד נטען, כי פעולותיו של נפאע לא תרמו ממשית למימוש השוד, ועל כן אין לראות בו מסייע. נאמר, כי מ דובר באדם נורמטיבי שנקלע למצב קשה, והרישום הפלילי נגדו ישן. עוד נטען לעניין חלוף הזמן מאז האירועים נשוא כתב האישום; חלפה כשנה עד מעצרו של נפאע, והוא לא היה מעורב בפלילים בזמן זה.

ה.

גם לעניין חאלדי, נטען לקושי הראייתי שנובע מעדותו של ענאן, וכן לחלוף הזמן – בעניינו חלפו כחמישה חודשים עד למעצרו, בהם לא היה מעורב, כנטען, בפלילים. בא כוח העוררים הפנה לבש"פ 2909/08 חאלדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) כדי לבסס טענתו כי היה על בית המשפט להורות, לכל הפחות, על הזמנת תסקיר.

ו.

בדיון חזר בא כוחם של נפאע וחאלדי על טיעוניו בכתובים, והדגיש את הסתירות הרבות – לשיטתו – בעדות ענאן. מטעם המדינה נטען, כי ענאן לא קיבל מעמד של עד מדינה, אלא אך נחתמה עמו עסקת טיעון.

ערר קוסקוסה

ז.

בעררו עתר קוסקוסה לשחרורו למעצר בית מלא בפיקוח הוריו, או למצער, להזמנת תסקיר שיבחן את החלופה המוצעת. נטען, כי הוא נעצר לראשונה רק חמישה חודשים לאחר ארוע השוד, ולא היה מעורב בפעילות עבריינית בזמן זה, וכי עוצמת הראיות לגביו היא ברף הנמוך. נטען אף כאן, כי עיקר הראיות נגדו נסמך על עדות ענאן, וכי עדות זו מעלה שאלות, הן מבחינת האינטרס של ענאן והן נוכח אי דיוקים. נאמר, כי על פי כתב האישום לא השתתף קוסקוסה באופן פעיל בשוד נשוא האישום השני, לא נשא נשק חם או קר, והשתתפותו היתה שולית. נטען, כי קוסקוסה נעדר עבר פלילי, בעל רקע נורמטיבי, איש עסקים שאף נרשם ללימודים במכללה.

ח.

מטעם המדינה הודגשה מעורבותו של קוסקוסה לאורך כל שלבי האירוע, ונשיאת נשק על-ידיו.

ט.

מטעם המדינה הודגשה מעורבות של קוסקוסה לאורך כל שלבי האירוע ונשיאת נשק על-ידיו.

הכרעה

י.

עיינתי בראיות, ושוכנעתי, כבית המשפט קמא, כי בסופו של יום הרושם המצטבר מהמכלול, הוא שישנן ראיות לכאורה להוכחת האישומים. התמיהות שהעלו העוררים, אינן כאלה המאיינות את הראיות לכאורה, ומקומן להתברר בעת ההוכחות. כידוע, יש לבחון "תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם" ( בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ (2) 133, 149-148, מפי הנשיא ברק).

יא.

הראיות המרכזיות הן הודעותיו של

ענאן, אשר מסר בהרחבה את פרטי האירועים נשוא כתב האישום. בהודעתו מיום 13.12.09 שעה 18:29 מתאר הוא את קשירת הקשר יחד עמו לביצוע השוד בביתו של בעל חנות התכשיטים, את הפגישה שנערכה בין הקושרים עובר לשוד בביתו של נפאע (העורר – להבדיל מאמיר נפאע, נאשם 1 בתיק), את השתלשלות אירוע השוד, ואת חלוקת השלל בבית נפאע. הפללת נפאע על-ידיו מובהקת. חיזוק לדברים מצוי בהודעות המתלונן ובני משפחתו בדבר השתלשלות האירועים (הודעת אליאס משיעל מיום 24.12.09 ומיום 25.12.09 והודעות בני משפחתו מאותם ימים). באשר לאישום השני, שוד עובדיו של "קפה נחלה", מסר ענאן (13.12.09, שעה 15:08) הודעה מפורטת בדבר התכנון, המעקבים שנערכו לצורך ביצוע השוד והשתלשלות האירוע. בהודעתו מופללים במובהק קוסקוסה וחאלדי. ראו גם הודעתו מיום 14.12.09 חיזוקים לדבריו מצויים בהודעתו של נהג הרכב במפעל (הודעתו של חוסאם ברגות מיום

10.7.09) והודעתו של מנהל החשבונות (הודעת נסרי עבוד מיום 10.7.09). מחקרי התקשורת גם הם תומכים בהודעתו של ענאן; עולה מהם התקשרות טלפונית בין ענאן לחאלדי ובין ענאן לקוסקוסה ביום השוד. לטענת העוררים כי ענאן מסר הודעתו מתוך הנחה שיזכה לטובת הנאה כלשהי, הבהירה המשיבה כי לא קיבל מעמד של עד מדינה. שוב, ברי כי הליך מעצר אינו השלב לבדיקת מהימנות, וחוסר הדיוקים בעדות עניין והסתירות להן נטען, ייבחנו ככל שינוהל הליך הוכחות. גירסת העוררים במשטרה היתה הכחשה (הודעת נפאע מיום 23.12.09, הודעות חאלדי מן הימים 27.12.09 ו- 4.1.10, והודעות קוסקוסה מן הימים 23.12.09 ו- 27.12.09).

יב.

המעשים מגלים מעצם טיבם דרגת מסוכנות גבוהה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, ואין צורך להכביר מלים. אשר לנפאע וחאלדי חלקם באירועים היה משמעותי, ולנפאע רישום פלילי מכביד למדי הכולל עבירות אלימות ורכוש. לחובת חאלדי הרשעה בעבירת סמים הכוללת מאסר בפועל. איני רואה מקום להתערבות לגביהם בהכרעתו של בית המשפט קמא. בא כוחם של נפאע וחאלדי השליך יהבו, כאמור, על בש"פ 2909/08 חאלדי נ' מדינת ישראל . עיינתי באותה החלטה, אך אין תשתיתה דומה לנידון דידן – שם הוזמן תסקיר לבעל עבר נקי ולבעל עבר "קל", ולא למי שעברו מכביד או ריצה מאסר בפועל. לא ראיתי בנסיבות לייחס משקל רב לחלוף הזמן, לקוסקוסה לעומת זאת עבר נקי, וחלקו בשוד לכאורה, אף שאין להקל בו ראש כלל, אינו מרכזי. בנסיבות החלטתי איפוא, לא בלי היסוס, להזמין לעת הזאת תסקיר מעצר ביחס לקוסקוסה, שיאפשר לבית המשפט המחוזי תמונה כוללת. התסקיר יוגש עד

8.4.09 ובית המשפט ישוב ויידרש לעניינו בעקבות התסקיר בלא שאטע כל מסמרות. אני מקדים תודה לשירות המבחן למבוגרים.

יג.

אין בידי איפוא להיעתר לערר בבש"פ 1607/10. הערר בבש"פ 1519/10 מתקבל במובן של הזמנת תסקיר.