בש"פ 1650-23 בש"פ 1650-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בדו"ח תעבורה מספר 41123835930 מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לבית משפט השלום לתעבורה בקרית שמונה.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת במטולה וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה בירושלים בשל המרחק הרב ממקום מגוריה.

3.כעולה מעיון בתגובת המשיבה, על אף שבקשת המבקשת להישפט נקלטה במערכת, טרם נפתח הליך בעניין. עם זאת, נאמר למבקשת בשיחת טלפון כי ההליך שייפתח צפוי להתקיים בירושלים. המבקשת הודיע כי בכוונתה לכפור באשמה המיוחסת לה.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינה של המבקשת לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

7.לפיכך הבקשה נדחית.