בש"פ 1775/98 חיים שושנה נ. מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום הדיון בתיק ת.ד. 212/97 מבית-משפט לתעבורה באילת.

המבקשת היתה מעורבת בתאונת דרכים בעת שנהגה ברכבה בכביש הערבה. בעקבות התאונה הוגש נגדה כתב אישום בבית-המשפט לתעבורה באילת. המבקשת, תושבת קורנית שבצפון, מבקשת להעביר את הדיון בעניינה לבית-משפט באזור מגוריה. את בקשתה היא תומכת בשלושה טעמים: ראשית , בתאונה נפצעה ברגלה הימנית, ופציעה זו גורמת לה סבל וכאבים בנסיעה ארוכה (טענה זו נתמכת באישור רפואי); שנית , בעקבות התאונה היא סובלת מטראומה מנסיעות ארוכות; שלישית , עד התביעה שאול חיים מתגורר אף הוא בקורנית, וזימונו לבית-המשפט באילת יגרום לשיבושים בעבודתו.

המשיבה מתנגדת להעברת הדיון, וטעמיה עמה: ראשית , מגוף הבקשה עולה, כי המבקשת אינה מודה באחריותה לתאונה, ויידרש ניהול של משפט הוכחות. במסגרת זו יהיה צורך בהעדתם של שניים משוטרי משטרת אילת, אשר זימונם לבית-משפט בצפון יחייבם להיעדר ממקום עבודתם; שנית , האישור הרפואי שצירפה המבקשת הינו לקוני, ואין בו הסבר מדוע אין המבקשת יכולה לעמוד בקשיי הדרך.

דין הבקשה להידחות. אכן, למבקשת תיגרם טרחה לא מבוטלת בקיום הדיון בבית-משפט השלום באילת. אולם, ככלל, לא ייענה בית-משפט זה לבקשה להעברת מקום דיון, כאשר קו הגנתו של המבקש יחייב את הטרדתם של שוטרי משטרת ישראל ממקום שירותם למקום מגוריו של המבקש על-מנת להעיד במשפטו. לא למותר לציין אף, כי האישור הרפואי שצירפה המבקשת סובל, אכן, מלקוניות, ואין בו כל הסבר מדוע אין המבקשת יכולה לעמוד בקשיי הדרך.

הבקשה נדחית.