בש"פ 1843/22 עידן גרוסי מונברי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 496-02-22 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בבת ים.

2.

המבקש טוען כי הוא מתגורר בבת ים וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה באילת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריו מבית משפט זה, וכן מחמת הוצאות הנסיעה ואובדן ימי העבודה הכרוכים בכך.

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 31.3.2022. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק.

4.

דין הבקשה להידחות.

5.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018)).

6.

בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

7.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.