החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1927/20 תהילה ליבוביץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת ערעור פסלות שופטבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה שלא לפסול שופט (בית המשפט העליון)

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות על החלטת שופט בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו בתיק פלילי. נקבע כי האיחור של כשבועיים אינו מבוטל, וכי הטענות לקשיים שהועלו באופן לקוני וללא אסמכתאות אינן מהוות טעם ממשי המניח את הדעת. לפיכך נדחתה הבקשה.

העובדות

המבקשת ביקשה לערער על החלטת שופט של בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה. המועד להגשת ערעור הפסלות חלף ביום 1.3.2020, והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.3.2020. המשיבה התנגדה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור פסלות בפלילים שהוגש באיחור של כשבועיים?
  2. 2.האם טענות המבקשת לקשיים בהגשת הערעור מגבשות טעם ממשי המניח את הדעת להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    טענות לקשיים בהגשת ערעור הפסלות שהועלו באופן לקוני וללא אסמכתאות אינן מגבשות טעם ממשי המניח את הדעת להארכת המועד

    ״טענות המערערת הועלו באופן לקוני ולא נתמכו באסמכתאות כלשהן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הליכי פסלות אמורים להתברר במהירות, ולכן איחור של כשבועיים בהגשת ערעור פסלות הוא איחור לא מבוטל

    ״מדובר באיחור לא מבוטל של כשבועיים בהגשת ההליך אף שהליכי פסלות אמורים להתברר במהירות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור פסלות
  • טעם ממשי המניח את הדעת
  • איחור לא מבוטל
  • הליכי פסלות
  • חוק סדר הדין הפלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1927/20

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקשת:

תהילה ליבוביץ

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך; תשובת המשיבה מיום 19.3.2020

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כבוד השופט ר' סולקין ) מיום 23.2.2020 בת"פ 18194-12-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המבקשת. המשיבה מתנגדת לבקשה.

סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי ערעור פסלות בפלילים יוגש תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין החלטת הפסלות. המועד האחרון להגשת ערעור הפסלות במקרה דנן היה אפוא ביום 1.3.2020 (ראו סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). הבקשה להארכת מועד הוגשה לבית משפט זה ביום 12.3.2020. מדובר באיחור לא מבוטל של כשבועיים בהגשת ההליך אף שהליכי פסלות אמורים להתברר במהירות (ראו למשל, בש"פ 7268/16 פדאל נ' מדינת ישראל , פיסקאות 6-5 (21.9.2016); בש"פ 2074/17 גריב נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). בחנתי את טענות המבקשת במסגרת בקשת הארכה שלפניי ולא מצאתי כי טענותיה באשר לקשיים שעמדה בפניה לצורך הגשת ערעור הפסלות (השגת ייצוג משפטי ונסיבות אישיות נוספות), מגבשות "טעם ממשי המניח את הדעת" (השוו, בש"פ 8533/19 טמסיס נ' עיריית נוף הגליל (31.12.2019)). יצוין כי טענות המערערת הועלו באופן לקוני ולא נתמכו באסמכתאות כלשהן (ראו והשוו, בש"פ 529/11 סיטון נ' מדינת ישראל (30.1.2011)) וגם מטעם זה לא ראיתי להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית, אפוא.

ניתנה

היום, כ"ג באדר התש"ף (19.3.2020).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1טענות לקשיים בהגשת ערעור הפסלות שהועלו באופן לקוני וללא אסמכתאות אינן מגבשות טעם ממשי המניח את הדעת להארכת המועד
  2. 2הליכי פסלות אמורים להתברר במהירות, ולכן איחור של כשבועיים בהגשת ערעור פסלות הוא איחור לא מבוטל