פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1944/21
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
מבקשת העיון:
המבקש:
התנועה למען איכות השפיטה בישראל
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשה לעיון בתיק;
תשובה מטעם המבקש מיום 19.5.2021; תשובה מטעם המבקשת מיום 19.5.2021; תשובה מטעם
היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מיום 20.5.2021
החלטה
1.
הבקשה לעיון בהליך שבכותרת הועברה לטיפולי בהתאם להחלטתה של כב' הנשיאה א' חיות מיום 5.5.2021.
2.
עניינו של ההליך הוא בהחלטתו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים מיום 3.3.2021 להטיל על המשיבה קנס שבועי מתמשך בגובה של 1,250 ש"ח שיעמוד בתוקפו עד שתיתן הסכמתה להתגרש מן המבקש. מבקשת העיון עותרת לעיין בתיק בכדי לחשוף את שמה ופרטיה של המשיבה, בטענה כי יש להזהיר את הציבור מדרך התנהלותה וכדי "לברר האם סרבנית הגט סוחטת את הבעל ודורשת ממנו כתובה". המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי עיון בתיק עשוי לגרום לפגיעה בפרטיותה, שמה וכבודה. אף המבקש מתנגד למתן עיון בתיק, מלבד בנוגע לפרסום שמות הצדדים אותו הותיר לשיקול דעת בית המשפט. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מתנגד אף הוא למתן עיון בתיק וזאת על מנת למנוע פגיעה בפרטיות הצדדים להליך דנן וכן למנוע פגיעה בכלל המתדיינים בענייני משפחה שעלולים להימנע בעתיד מלבטא את טענותיהם בחשש לחשיפה של מידע אינטימי בעניינם.
3.
לאחר שעיינתי בבקשת העיון, בתשובת הצדדים וביתר החומרים שהונחו לפניי, הגעתי לכלל דעה כי אין להיעתר לבקשה.
בפתח הדברים אציין כי מקובלת עלי עמדתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני לפיה ככל שהמבקשת מעוניינת לעיין בתיקים המתנהלים בבית הדין הרבני, עליה לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין הרבני עצמו, שלו נתון שיקול הדעת לאפשר את העיון (ראו: בג"ץ 9780/17 טבק נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (10.3.2019); ע"א 2840/20 מרכז מכרות היהלומים בע"מ נ' כפריס אן.די.סי. בע"מ (29.11.2020)). לפיכך, החלטתי זו תתייחס אך ורק למסמכים שהוגשו בהליך שבכותרת.
4.
כידוע, סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מטיל חיסיון על הליכים העוסקים בענייני משפחה (וראו הוראה מקבילה בסעיף 1א(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956). כבר מטעם זה, ובהתחשב בכך שמטרת העיון היא פרסום שמה של המשיבה ברבים, אין מקום להיעתר לבקשה.
5.
אף אם הייתי יוצאת מנקודת הנחה כי מטרת העיון אינה לצורך פרסום פרטי המשיבה, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה.
נקודת המוצא לעיון בתיקי בית המשפט היא כי כל אדם רשאי לעיין בתיק בתי המשפט אף אם הוא אינו בעל דין (תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון )). בהתאם, נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית (ראו: ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000); רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 3 (20.8.2020)). יחד עם זאת, גם אם נטל ההנמקה הוא קל, כאמור, הרי שזכות העיון אינה מוחלטת. היא כפופה למערך של איזונים שבמסגרתו נלקחים בחשבון זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009); רע"א 1619/20 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימקלים לישראל בע"מ , פיסקה 12 (3.5.2020)). לפיכך, כאשר בעלי הדין טוענים לפגיעה באינטרס ממשי הטעון הגנה, כגון טענה לפגיעה בפרטיות או לסוד מסחרי, יש לאזן בין האינטרסים הנוגדים, אך יובהר כי הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון המבוקש רובץ על המתנגד לבקשת העיון ועליו להציג טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים.
בענייננו, לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, הגעתי לכלל דעה כי עיון בו עשוי לחשוף פרטים אישיים ואינטימיים של הצדדים לו, ובכך לפגוע פגיעה קשה בפרטיותם. לא מצאתי בנסיבות העניין כי המבקשת הצביעה על אינטרס שבשלו יש לאפשר פגיעה כה קשה בזכויותיהם של הצדדים להליך.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט"ז בסיון התשפ"א (27.5.2021).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת