פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1999/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
העורר:
רפי אשכנזי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
בתיק ב"ש 8140/09 שניתנה ביום 29.1.09
על-ידי השופטת שטייניץ
תאריך הישיבה:
י"ג באדר תשס"ט
(9.3.09)
בשם העורר:
עו"ד משה סוחמי
בשם המשיבה:
עו"ד דותן רוסו
החלטה
א.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת שטייניץ) מיום 29.1.09 בתיק ב"ש 8140/09, בה נתקבל ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת מאק-קלמנוביץ') מיום 23.9.08 בתיק ב"ש 15563/08 והעורר נעצר עד תום ההליכים.
ב.
נגד העורר הוגש לבית משפט השלום ביום 23.9.08 כתב אישום המייחס לו שמונה אישומים, ובהם עבירות של סחר בסם מסוכן, הספקת סם מסוכן ואחזקת כלים (משקל לסם). על פי הנטען, במועדים שונים במהלך שנת 2008 סיפק העורר סמים מסוכנים מסוג קוקאין ללקוחות שונים, וכן הפעיל מתווך בעסקאותיו במספר הזדמנויות שונות.
ג.
עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בו ביום - 23.9.08 - קבע בית משפט השלום, כי קיימות נגד העורר ראיות לכאורה ביחס לאישומים הנטענים נגדו, ואף ציין כי אין מחלוקת בין הצדדים על עובדה זו. בית המשפט הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ודחה את בקשת העורר לערוך תסקיר מעצר בעניינו. ביום 29.10.08 הורה בית המשפט המחוזי (השופט צבן בב"ש 5361/08) לקבל תסקיר בעניינו של העורר, מאחר שנוצר פער בלתי מידתי בין ההחלטה בעניינו של העורר לבין ההחלטה בעניינו של נאשם אחר בפרשה (מתווך העסקאות) לשחררו למעצר בית.
ד.
שירות המבחן למבוגרים התרשם, בתסקיר ראשון, כי העורר החל מצעירותו בהתמכרות להרואין, נגמל ותפקד נורמטיבית, עד שנאלץ להפסיק את עבודתו בשל התקף לב לפני כשמונה שנים. נאמר כי בשש השנים האחרונות חזר לעולם הסמים כאמצעי לפתרון בעיות כלכליות, והעמיק מעורבותו; לא הומלץ על חלופה שהוצעה (אשפוזית). השירות התרשם מהתנהלות מניפולטיבית ומנטיה לטשטוש עומק המעורבות. ביום 20.1.09 הוגש תסקיר משלים אשר התקשה להמליץ באופן חד משמעי על שחרורו של העורר לחלופה; זאת, שכן גם אם מדובר במשפחה נורמטיבית, התקשתה לזהות את מעורבות העורר בסמים בעבר, ועל כן יש חשש גם לעתיד. חרף התסקיר המשלים החליט בית משפט השלום (ביום 27.1.09) לשחרר את העורר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית מלא בפיקוח אשת העורר וילדיו ; איזוק אלקטרוני ;
הפקדת סכום מזומן ; חתימה על התחייבות עצמית ושלוש ערבויות צד ג'. בית המשפט התרשם, שלבני משפחתו של העורר כיום יתר מודעות למצבו ולחומרת מעשיו וניתן להעמידו בפיקוחם. ביום 29.1.09
קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה והורה לעצור את העורר עד תום ההליכים, בנימוק של הסיכון לציבור משחרורו, העלול לעלות כדי הפקרת האינטרס הציבורי.
ה.
בהודעת הערר מבקש העורר, כי ישוחרר לחלופת מעצר בהתאם להחלטת בית המשפט השלום מיום 27.1.09. בהודעתו מסתמך העורר על החלטת בית משפט השלום, לפיה בני משפחתו של העורר מסוגלים עתה להשגיח עליו כראוי אם ישוחרר למעצר חלופי בביתו. כן נטען, כי עברו הפלילי של העורר אינו חמור עד כדי מסוכנות, וכי בית המשפט המחוזי לא ייחס די משקל להיותו אדם מבוגר וחולה לב, אב וסב. עוד נטען כי החלופות שהוצעו ראויות. לבסוף, קובל העורר על ההבחנה שערך בית המשפט בינו לבין מתווך העסקות בפרשה, נהג מונית, אשר שוחרר למעצר בית.
ו.
בדיון טען עו"ד סוחמי לעורר, כי בית משפט השלום בדק את המצב כראוי, לרבות חלופה של משפחה נורמטיבית מכל בחינה, שעה שהעבירות התבצעו מחוץ לבית ללא מעורבות המשפחה; נטען גם, כי לשונו הזהירה של שירות המבחן, שהתקשה להמליץ חד משמעית על שחרור, אינה שוללת שחרור. נתבקש כי העורר יועבר לראיון קבלה ל"רטורנו", מקום לנפגעי סמים בפיקוח ללא חופשות.
ז.
בא כוח המדינה טען שמסוכנות הסחר בסמים, במיוחד בקוקאין ותוך תדירות, מונעת שחרור - ואין כל היבט בתיק המאפשר שחרור; העורר גם אינו זקוק, כנטען,ד לגמילה.
ח.
בית משפט השלום נימק את החלטת השחרור מ-27.1.09 בין השאר ובמיוחד בחלוף הזמן מן המעצר. בית המשפט המחוזי הטעים את מדיניות המעצר בעבירות סחר בסם, שחריגיה לא התקיימו - לשיטתו - כאן; הוא גם הבחין בינו לבין נהג המונית המתווך.
ט.
התלבטתי במידה מסוימת בתיק זה, בשאלה האם ניתן לנטרל את המסוכנות, שהיא סטטוטורית ולא פחות מזה מוחשית, על-ידי חלופה. אכן, בא כוח העורר תמך יתדותיו בהחלטתי בבש"פ 11163/08 מדינת ישראל נ' סל (לא פורסמה) מיום 4.1.09, בה שבתי ושיננתי את הוראת המחוקק לחפש חלופה שפגיעתה פחותה, מתוך מודעות לכך שחלופה - כדברי השופטת חיות בבש"פ 11559/04 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - "היא לעולם מענה יחסי"; ראו גם בש"פ 5438/07 שיבלי חוסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם). אלא שבאותו עניין ( סל ) היה המדובר בצעיר שהסתבך לראשונה, אם כי בקבלת חבילת קוקאין גדולה; בנידון דידן המדובר באדם מבוגר, שעמד כלכאורה בראש שרשרת של הפצת סם, והפיל ברשת באמצעות מתווך, אנשים לא מעטים, ולא בסם "קל" אלא בקוקאין עסקינן. מעורבות כזאת ברמה גבוהה של שרשרת הסחר מקשה מאוד על הפגת המסוכנות וצמצומה. בכל הכבוד והראוי לבני המשפחה המוצעים כמפקחים, משעיניהם לא נפתחו לפעילות הסמים לפני כן, קשה להלום - כפי שמציינים שירות המבחן ובית המשפט המחוזי - הצלחה בעתיד, ויש להגן על הציבור. לכן איני רואה דופי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ואין בידי להיעתר לעת הזאת לערר. אציין, עם זאת, כי העורר מצוי כמחצית שנה במעצר. ככל שהמשפט העיקרי יתמשך - ואין לי ידיעה על מהלכו - בידו, על פי דין, לפנות לעיון חוזר, אך אטעים שבכל מקרה איני סבור כי החלופה שהוצעה מתאימה. נושא בריאותו של העורר – בן 50 – והתנאים לטיפול אינם כידוע חלק מהליך זה ולהם אפיקים אחרים, אך אני יוצא מן ההנחה כי שלטונות המעצר יעשו כל הדרוש בנושא הרפואי.
י.
איני נעתר איפוא לערר.
ניתנה
היום, י"ט באדר התשס"ט (15.3.09).
ש ו פ ט